על השולחן,
להדליק את השמש בצחוק ובכי ובמנגינה |
 כינוי:
Mier Tarum בן: 39 ICQ: 104323462 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
| 4/2006
rutine 2
לפעמים אני חושב שאני מדיום:
אני, לפני 4 ימים: :
"ענת הייתה חובבת ג'אז מושבעת. מוזר איך שאני מפגר אחריה בכמה שנים, לא רק בסגנון המוזיקלי. מענין אותי לשמוע אותה. וכמו שאני מכיר את עצמי אני בטח אתקשר אליה עוד כמה זמן ואנסה לפגוש אותה."
היא, אתמול בבוקר (כלומר יומייים אחרי הפוסט) :
"מה שלומך מיאר יקירי?
כבר שנים שלא דיברנו...
סתם חשבתי עליך, ותהיתי מה שלומך...
מתגעגעת,
ענת"
(פרט לשמות הניסוח הינו מדוייק)
כשהייתי בהרצליה חשבתי על ידיד משוטף שלי ושלה שגם איתו לא דיברתי איזה חודשיים ולפני כמה שעות הוא שלח לי הודעה באיציק (הוא מחליף מספרים כמו שאני מחליף פלאפונים)
דאם אני טוב!
מוזר, כל כך הרבה מילים נכתבו עליה ובזמנו ועדיין לא מצאתי את המילים הנכונות בשבילה בפרוייקט מכ"א, בייחוד שהיא הראשונה שאמורה להיות שם. עבר כל כך הרבה זמן מאז ונשאר כל כך הרבה חיוכים. אני מתרגש כמו ילד קטן לקראת הפגישה שלי איתה - ואין בזה שום מתח מיני, שום דבר מהחומה שהקמתי בזמנו, רק התרגשות בטירוף, כי זו היא! זאת היא! (מיאר מנופף בהתלהבות בידיים) אין דרך לקשר בין מילים קונבנציוליות להתרגשות הזאת, התרגשות של אושר, תערובת של געגוע ונוסטלגיה. מוו אחד ענקי! (ויש לה קשר מיוחד לכל מוו שאני מוציא)
בקיצור, אם באמת יצא לי לפגוש אותה (לאור רמת ההתרגשות שלי אני מעז להטיל בזה ספק) זה יהיה כמו ממתק שמקבלים מהחיים. לא צפוי אך יחד עם זאת טעים.
הקטע הבא מדבר בעד עצמו. במיוחד התאריך :)
לפרה / מיאר טרום
מישהו הוציא את הסוללה
השפן קפא.
הגיע הזמן לישון
אמר אבא.
לשים את הרגשות
בקופסא
לא להזיל אף
דמעה.
לשבות ולכתוב שיר
קינה
להתנדנד ולבהות
בפרה היפה.
היא תמיד תהיה
שמחה.
פשוט מאושרת.
ארורה.
יושבת וצוחקת
נבלה!
אני כבר אראה לה את
הרצפה.
בוקר טוב.
אמר אבא,
שם לפרה
את הסוללה
מווו...
היה לך חלום רע?
הלוואי שזה היה חלום.
ומיאר ניסה להתעורר
17/4/2003
(מי מחמזר חומרים מלפני שלוש שנים?)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
