על השולחן,

אין לי מחשב,

וכמו תמיד, כשאתה לא שם - הכל קורה. ואני מתכוון הכל, אנשים חיים, אנשים נפרדים, אנשים מתאהבים ואני, נשאר במקום, כל כך הרבה קורה שלי אין כוח כבר לעקוב, כל  כך הרבה פעמים אני ככה קרוב מלהרים טלפון למישהו שממש בא לי לדבר איתו באותו רגע, אבל איכשהו בסוף זה תמיד נדחה, אני פשוט עייף, עייף מכדי לקרוא, עייף מכדי לדבר עייף אפילו כדי לחשוב, מזל שי את ג'אקי שמסיח את דעתי בלילה, ככה אפילו בלי להיות מודע לזה, הצלתי את העצמי מהצרה הגדולה ביותר.

תסדרו, ואני מתכוון אליכם, אהבה עושה אנשים טיפשים, תמיד תזכרו את זה ואל תאשימו זה את זה אחר כך, זה הכל, עכשיו צריך לחזור לעבודה, נקווה שנתראה ברוקי.