על השולחן,

זה שילוב מנצח, ואפוקליפטיקה ברקע,

זו באמת הרגשה מהימה,

כבר שכחתי אותה, 4 חודשים שלא שתיתי, ונראה לי שזו פעם ראשונה שאני שיכר בבית,

פשוט עד עכיו זה לא יצא,

והמחשבות הכי טובות עולות כשאתה שיכור-

למשל - כשאתה מתרחק אתהנשאר באותוהמקום בדיו, פשוט כי אין לאן ללכת, רק פוגע בעצמך, מנתק מכטלם ומשחק אותה מאושר

ואני לא מאושר עכשיו,

אני בדיוק באאותו המצב שהייתי לפני חודש וקצת, כשנסעתי לחיפה,

אני וכר שרציתי לדבר עם מישהי  שם, מישהי שפעם אמרתי לה שאפילו שאנחנו בקושי מדברים, אני יודע שגשבאמת אזדקק לה, אוכל למצוא אוץה ולדבר איתה ונראה שהייתי זקוק לה. כי, אפילו שהיא קטנה ממני באיזה שנתיים היוותה ההתגלמות של הבוגרת, דברים שאף אדם אחר לא יכל להבין, היא ידעה, ואני רציתי לספר לה על התגליות החדשות שלי, כמו זה שסוף הבנתי שאי אפשר להתגעגע לדבר אמיתי, ולכן געגועים אינם אלא עוד דרך לגיעה עצמית או שהבנתי כמה שאני בודד, פשוט בודד כי אין לי בן אדם שאני כול לחלוטין להיפתח בפניו, חוץ ממנה אולי, וםג ה לא תמיד, למעשה לעיתים מאוד רחוקות, וקיוויתי שזו אחד מהפעמים הללו, איזה טיפש, הרי זה ידוע שכשאתה רוצה ומייחל שאנשים יפתיעו אותך זה לא קורה, ולכן רק שיחה שטחית שבה אני לא מבין את מה היא אומרת אלה את העובדה שאני באמת לבד, אפלו היא לא שם, וה דווקא הכי חבל, כי היתי זקוק לה,

ולמה זה קשור לכאן,

כי עכשיו זה ככה, עכשיו אי הכי לבד בבעולם ואני זקוק למישהו לדבר איתו ואן אף שם שעולה לי ישר לרש, ועד תום,תמיד היה אחד כזה, אין אפשרות לתאר מה ה פתאום להיות לבד בלי המספר הה בשיחות האחרונות שאתה תמיד מחייג אליו בשתיים בלילה כי הוא יבין ויחם או יאמר משהו חכם, פשוט לגמרי לבד. לבד שיכור וערום. ות'אמת זה מגיע לי כי. לא יודע למה אבל אני בטוח שיש סיבה כמוו שאני יודע שמצב הה יגמר יום אחדף אני לא יודע איך, אולי אני אגמור אולי המצב אבל זה בלתי נסבל.

עכשיו אשתוק ומשיך להיות מטושטש, הכי טוב ככה.