היה שבוע קצר ואפילו לא שמתי לב שהגיע הסופ"ש.

ככה זה בצבא. הימים עוברים משעת ת"ש לשעת ת"ש והשבועות עוברים מסופ"ש לסופ"ש. אז הפעם היה קצר ואפילו הספקתי המון בסופ"ש.

אבל עכשיו אני חוזרת לשבועיים. שבוע בבסיס ושבוע אבטש"ים [אבטחת ישובים] מה שאמור להיות ממש מעניין...

כבר מאוחר ועוד לא ארזתי תיק ואני מתחמקת בכל דרך שהיא.

אז אחרי הפגישה האחרונה איתו החלטתי שזהו. סופי. משכתי את ה"קשר" הזה יותר מידי זמן [חצי שנה כבר!] ולא יוצא לי מזה כלום. נמאס לי לרדוף אחריו, כי הוא לא שווה את זה ובטח שהסקס לא כזה שווה את כל המאמץ. אז אפילו לא דיברתי איתו בסופ"ש הזה כי אין לי טעם להישאר ידידה שלו, רק דבר אחד קורה מזה שאנחנו נפגשים ואני לא רוצה שזה יקרה יותר.

אז כמו שאני מכירה אותו, וכמו שאני מכירה גברים, הוא בטוח יקלוט מתישהו שאני לא קופצת כל פעם שהוא שורק, ויתעצבן ויבין מה הוא הפסיד... אבל אז כבר יהיה מאוחר מידי והוא יהיה רחוק מאוחרי.

מה שכן יש מישהו מהקורס, שהוא כל כך מתוק.

בדיוק במראה שאני אוהבת [כמו ילד קן וחמוד...] עם החוש הומור הכי מצחיק בארץ, חברותי, ממש חכם [בצורה מפחידה!] ובכלל מקסים כזה. פעם כבר דיברנו עלינו והסכמנו שזה לא יכול לעבוד כי אנחנו בקורס ביחד וימאס לנו ממש מהר או שמשו בטוח ישתבש. אתמול יצאנו ביחד החברות שלי וחבר שלו לפאב פה באיזור [הוא אפילו גר קרוב אליי!] והיה כל כך מדהים. כל הערב רק דיברנו וצחקנו והתחבקנו [מה שאסור בבסיס!] והוא אמר שברגע שנגמר הקורס הוא מנשק אותי בלי לשאול אותי... P: אז כרגע אני ממש באופוריה ונוספה לי עוד סיבה לרצות שיגמר הקורס.

דחיית סיפוקים זה טוב,לא?

אני אישה עם יותר מידי פנטזיות. לפחות עכשיו יש לי על מה לפנטז. ודרך לשכוח את האידיוט.

מחר בסיס. מחר צבא. איכשהו אין לי יותר מידי שביזות מוצ"ש. לא אכפת לי לחזור... אולי זה כי אני מחכה לאבטש"ים. הפסקה מהלימודים, לנוח קצת.

שבוע מקסים שיהיה...