מצב כפית זו לא (!!!) מחלה...

לאחר שנים של חוסר כתיבה בבלוג הזה,

קרה הדבר שגרם לנו לכתוב כאן.

העיפו אותנו משיעור אנגלית בגלל איחור פעוט של חמש דקות, מה שגרם לנו להתעלק על חדר ישיבות של הבית ספר ולשוטט ברחבי ישראבלוג.

לאחר הסטריה קלה שליוותה אותי בקשיים להיכנס לבלוג שלי (האישי) החברה הגאונה שלי עזרה לי למצורא את הבלוג בדרכים חדשניות, מה שעזר לי לא להתעלף מההיסטריה לאור העובדה ש"נעלם" לי הבלוג.

בסופו של דבר מצאנו, מה שגרם לי לנשום הרבה יותר טוב.

ואז החלטנו לכתוב כאן פוסט.

רעיון חדשני, לאור העובדה שהבלוג הזה מתעדכן פעם במיליון שנה בערך... 

אז הנה אנחנו:)

רק רצינו לומר: שלום!

וזהו. יום מעולה לכולם...