| 11/2008
A Trip To The Vet
חיפשתי, אבל באמת שחיפשתי מוזה לכתוב פוסט שאינו פוסט צבאי, אבל באמת שלא מצאתי. עד לפני כמה דקות, כשאני מנצל בציניות את העובדה שהכלבה שלי, נוטי, שוכבת לה בחדר הניתוח אצל לא אחר מד"ר האוס. אוקיי, לא בדיוק. אצל מושיק הוטרינר. במהלך בדיקה שגרתית לפני פחות משבוע, הוא גילה שיש לה איזה 2 גידולים, סרטניים. ודרש שנביא אותה לניתוח.
אז, קפצתי עם אמא שלי ועם נוטי לוטרינר. היא כנראה חששה, אז השתינה כבר בחניה. וגם כשיצאה מהאוטו, השתינה בחניה של המרפאה. בפנים היה כלב פודל-אבל-לא-פודל, נבחני וצעקני משהו שהתריע את נוטי. גם אותי, אבל נמנעתי מלדפוק בו כסא. נוטי ישר רצה למשקל, כמו כל פעם, וברחה במהירות. גרמה לי לשקול את עצמי על הדרך, 65.3, ביחד איתה 78.9. כן, שנינו שוקלים יותר ממה שאנחנו אמורים. היא רובצת על הספה כל היום, משחקת אותה מתעניינת בטלוויזיה או באנשים שבאים לדלת, ובקושי רוצה לצאת לטיולים, כשהדרך היחידה למשוך אותה היא בעזרת אוכל. כשאני בבית אני רובץ על הכסא המחשב כל היום, לא מתעניין בשום דבר מלבד עצמי, וקם מהכסא רק כדי להביא אוכל. באמת, באמת, אני לא מבין למה השמנתי.
אז כן, הגענו, בכל אופן. הופתעתי לראות שאחד המתנדבים במרפאה הוא ילדון בן 10 בערך, עם משקפיים עבות, ותספורת הארי פוטר. רק חסרה לו הצלקת, אבל כשגיע לגיל חטיבה כנראה יחטוף מספיק מכות בשביל שתהיה לו לא אחת. אבל התרשמתי ממנו, הוא היה נורא משכיל. ובכלל, מה אני עשיתי בגיל 10? בטח רבצתי מול המחשב וקמתי רק כדי להביא אוכל. אני טיפה מקנא בו, כי כשהוא יעבור את כל המכות בחטיבה ובתיכון, הוא יהיה לאחד מהפרופסורים הגדולים האלו, שיזהירו אתכם כי מצאו סרטן אפילו במפית נייר.
ואז היא נכנסה לחדר הניתוחים. התיישבה לה על המיטה הכסופה הנוצצת עם מבט מבועת בעיניה, כשאמי אוחזקת בה חזק. הוטרינר טען שצריך לעשות לה זריקה לטשטוש, "תחזיקי אותה חזק, כי זאת הולכת להיות זריקה כואבת וממושכת." ושניה אחרי שסיים את המשפט סיים את הזריקה. נורא אכזרי מצידו לעבוד עלינו ככה. מי מוצא הומור בכך שלכלבה יש סרטן? בעצם, זה משעשע, אמא שלי תוציא אותה מהבית כי היא מסכימה רק לחיה אחת. [תירו בי].
ביציאה מהזריקת טשטוש, מצויידים בכוס לבדיקת שתן (נגמרו הכוסות הרגילות והייתי צמא), ראינו משהו לבן, גדול, ומאיים נכנס. זה היה ד"ר רמי אמיתי, סגן-אלוף לשעבר, ומנהל תיכון גלילי כיום. הוא נכנס עם הכלבה היפהפייה שלו, סנואו, ולא החליף איתי מילה (ברור, אין לו סיבה לזהות אותי, חוץ מלהיות "זה שפטר את חידת חמיצר" לא הייתי מישהו במהלך שנותיי בתיכון). אני לא מבין מה הנטייה של אנשים מוכרים להיכנס למרפאה בכל פעם שאני שם. בפעם האחרונה שביקרתי שם נתקלתי באלכס, ההוא מהישרדות (כשעוד היה לו 15 שניות התהילה שלו).
יצאנו לטיול בחצר המרפאה ביחד עם נוטי, חיכינו שהטשטוש יפיל אותה לגמרי, אבל היא הייתה יותר לחוצת בית מקרבי בשישי בבוקר, אחרי ריתוק, כשחברה שלו מודיעה לו שקנתה הלבשה תחתונה בצבע שקוף, יש לה בית ריק, ו, אה, היא בקטע של סקס. חיכינו שהיא תשתין, כשאמא שלי בכוננות שיא עם הכוס, למקרה שהיא תרצה להשתין שוב (נוטי, לא אמא). היי, אני מנקה אסלות בצבא. שהיא תאסוף שתן של כלבים. מספר סיבובים מיותרים איתה, לא עזרו לה להשתין. הצעתי שאני אסמן בעצמי טריטוריה ושהיא תבוא להריח. הרעיון ירד מהפרק.
נכנסנו איתה בחזרה פנימה, לא מבינים למה היא עדיין לא מרוחה על הרצפה כמו סמרטוט. המתנדב הארי פוטר ניסה לשעשע ובכוחות טלפתיים ניסה להרדים אותה "בספירה שלי, 3, 2, 1". כשאני אסיים לספור כמה אצבעות יש לי בכף היד, תקבל את כולן בלחי שלך.
רמי נצפה יושב לו לבדו, ללא הכלבה, רגל על רגל, מעיין בעיתון. התיישבתי לידו, כשאמא שלי מחזיקה את נוטי בכסא ממול, והמבוגר עם הכלב פודל-אבל-לא-פודל עדיין יושב שם, כשהכלב שלו נובח כאילו הבחין במשה קצב. הוא סיפר שהכלב שלו בן 15, ופשוט מתקיף כל סוג ומין. ואז צלצל לו הפלאפון, עם רינגטון של "רוצה בנות". תהיתי לאן העולם הידרדר. שים מוצארט, יא חתיכת בנזונה, למה את השטויות האלו? ואז הוא וכלבו נטשו, ונהיה שקט לפתע.
הסתכלתי לראות מה נסגר משמאלי, עם רמי, והגרביים עם ציור של כדורגל שבלטו. אחת העוזרות במרפאה חזרה עם הכלבה שלו, "היא לא השתינה". ואז היא הנחה את הרצועה ואת הכלבה לידו, כשהוא לא משיט יד בכלל. סגן-אלוף מאז ומתמיד.
בחורה עם כלבה גדולה, וחזה גדול, גם כן הייתה במרפאה. הכלבה החומה שלה החליטה לשחק קצת עם סנואו, כשנוטי נהייתה שקטה. שקטה מדי. מסטולה וכמעט רדומה בידיים של אמא שלי. מעולם לא ראיתי אותה חמודה כל-כך כמו עכשיו. שלא תעשה רעש. אני צריך את החומר הזה גם בבית.
לי היה משעמם, אז נטשתי את אמא ואת נוטי אי שם במרפאה, להיות תחת שלטון הרודנות של רמי. ביקשתי ממנה עדכונים לייב.
ובכן,
בעקבות הודעה שנתקבלה במהלך כתיבת שורות אלו, כנראה שנוטי לא תעשה ניתוח. יש לה בעיות עם עודף סוכר בדם, או משהו בסגנון. ופשוט תצטרך לעבור עודף (משקל) בדיקות אחרות.
אם כבר מרפאות, הייתי אצל רופא שיניים ביום חמישי. מקום שלא ביקרתי בו מאז שהתגייסתי פחות או יותר (היי, אבל מאז הגיוס אפשר להגיד שעברתי טיפולי שיניים מסוג אחר... או יה). הקיבוע שיש לי כבר שנים בפה, מאז הקוביות, כנראה השתחרר מעט ודקר אותי בלשון. חיכיתי חצי שעה במרפאה, רק בשביל להיות בתור הכי קצר שהיה לי אי פעם אצל רופא - חצי דקה. לקח לי יותר זמן לשכב על מיטת הטיפול ולפתוח פה מאשר הטיפול עצמו. הוא שייף לשניה, וטה-דה.
ולכל האתאיסטים, או לכל הפתיים אי שם שעדיין מאמינים,
קחו וידאו חביב, מתוך הופעה של ג'ורג' קרלין ז"ל.
Religion is bullshit.
בריא ושלם,
רב"ט (רבאק, אין לי עוד אופציות!) ח"ן (חפרתי, נמאס)
[שומע: Monkey Swallows The Universe - Wallow]
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
