החיים הם כמו סוכריה, קל לקחת אותם מתינוק.

אולי, אולי הכותרת הפעם קשורה לעובדה שהשניה סיימתי לראות את "לצאת לדרך" (או באנגלית, כמו הכותרת) של סם מנדז, בכיכובם של ג'ון קרסינסקי, הלוא הוא ג'ים הלפרט מהמשרד, ומאיה רודולף הלא-ממש-פוטוגנית. בכל אופן, סרט מקסים למדי, מן אופטימיות ופסימיות משולבת יחד, עם פסקול נהדר של אלכסיי מורדוך.

כן, ראיתי דווקא לא מעט סרטים בשבוע שחלף, וזהו מהלך נדיר למדי אצלי.

הספקתי לראות את איים אבודים, כי הרגשתי צורך עז לראות סרט שמתרחש בכפר סבא,

הספקתי לראות את "עד קצה העולם", או באנגלית, Into The Wild, הסרט ההוא של שון פן, עם אמיל הירש בתור בחור שמאס בחברה ומחליט להיעלם ולטייל בכל ארצות הברית, וזהו, גמכן, סרט נהדר. איכשהו אפשר למצוא דמיון בינו לבין "לצאת לדרך".

הספקתי לראות את "אף אחד לא מושלם" בעברית קלוקלת, או באנגלית Mr Nobody, סרט פסיכי לגמרי על בחור שמתעורר בגיל 118 בעולם שבו אף אחד לא מת מזקנה יותר והוא בן האנוש האחרון, והוא מספר בראיון על כל החיים שלו... שהוא עשוי היטב מבחינת "ארט" ותסריט, אבל טיפה מפשל מבחינת המסר והסיפור.

ראיתי את "אמלי", שהיה חמוד ומסוגנן להפליא, ואפילו גרם לי לשכוח כמה מבטא צרפתי מעצבן אותי.

ראיתי את Four Lions, שאין לי מושג איך קראו לו בעברית, על קבוצת מחבלים בריטים לא יוצלחים. ההומור שלו הזוי. מזכיר את המשרד, אבל אפילו פחות פוליטיקלי קורקט.

וסוף סוף גם את שמש נצחית בראש צלול, שבאמת אין צורך להרחיב עליו.

עכשיו, את הידע המתרחב שלי בקולנוע, שציפיתי לחלוק עם העולם בבלוקבסטר, אצטרך לשמור לעצמי. "פוטרתי" מהבלוקבסטר. ובכן, עבדתי שם בקושי פעמיים והיא מההתחלה אמרה שהם לא הכי זקוקים לי, אז שלשום היא זרקה אותי. אמרה שהאקסית רוצה לחזור אליה (עובדת קודמת), ושאין לי מקום בחייה יותר (יש מספיק עובדים). אולי בעתיד. וזה אפילו בלי ברייק-אפ סקס. עכשיו, בגלל שהבלוקבסטר ממוקם תחתיי אני נאלץ לראות אותה בכל יום. זה כמו לעשות דפוק וזרוק לשכנה, ואז לרדת איתה במעלית.

אבל אני? אני לא פראייר. מיד אחרי שהיא זרקה אותי הלכתי למצוא אהבה בחברת כח אדם, המקום שמבטיח לך שיש הרבה דגים בים, אבל אם תדוג משהו טוב, ניקח לך קצת מהסחורה. אז היא הציעה לי מועדפת במפעל לציפוי דלתות. כצפוי - סירבתי.

היא הציעה לי מועדפת בתחנת דלק טן - לא נדלקתי וסירבתי.

היא הציעה להיות מחסנאי במשביר לצרכן - לא נשברתי. סירבתי.

היא הציעה לי עבודה בסופר שפותחים. מחפשים הכל. קופאי/סדרן/אופה/קצב וכל מה שתחשבו עליו. אמרתי לה שאחשוב על זה.

ומעכשיו תקבלו את חוויות חן בסופר.. סתם!

נו, ואז אלמוג הצליח לשכנע אותי. גרר אותי לצד שלו, והלכתי לראיון עבודה בחברת א.ו.ר.ב של אבטחת טיולים. החלטתי לשבור את ספר השיאים של גינס. אם ההוא הצליח לחצות את כל האמזונס, למה שג'ובניק, לא חובש, כמוני, לא יצליח להתקבל לעבודה של קרביים? אז היום עצמו הסתכם במילוי וחתימה על המון טפסים, שאפילו לא קראתי אותם. יכול להיות שמכרתי את נשמתי לשטן. בכל מקרה, אם אני מתקבל לשם, אז תוכלו לקבל פה אחלה יומן מסע, כל פעם מטיול אחר בארצנו הקטנה, ואולי סיפורי סקס עם בנות 14 שנדלקו על המאבטח החתיך שלהן (סתם סתם!) למשך 95 ימי עבודה שהתחייבתי אליהם. אההההההההה!