מה קורה, קורא? (ויתרתי על "רבים" בכל הקשר של כניסות לבלוג הזה, סלח לי)
לא יודע אם עודכנת באירועים האחרונים, אלו שבהם נגנבו לי כל הדברים בחוף ויצאתי למסע נקמה עקוב מדם.
"הם לקחו את האייפון שלו, הם לקחו את המצלמה שלו, והם לקחו את הFag-Bag שלו, עכשיו - הוא יוצא לנקום."
ובכן, שום מסע נקמה לא התרחש. התיישנתי באייפון 3 במקום 4, אחיות שלי קנו לי מתנת יום הולדת את אותו בגד ים שנגנב לי ואני עדיין מחפש איפה לקנות מצלמה (המלצות יעזרו) ואת הכבוד האבוד שלי.
אניווי, בראשון שעבר התחלתי לעבוד רשמית כמלצר בבלאק, נו, הרשת בבעלותו של צחי בוקששתר (נסו להגיד את זה עכשיו בלי לירוק) בסניף הממוקם במתחם G בכפר סבא. במהלך השבוע שחלף עבדתי בכל יום מלבד יום שישי, לבקשתי, כי ענברבי הסוס הבלונדיני חגג יום הולדת.
אז, לא היה קל במיוחד... כנראה שלשלב אותי ביחד עם עבודה שדורשת מינימום אדישות ויותר היטרטרות ממקום למקום במהירות, זה לא שילוב מנצח במיוחד.
אז נכון, הצלחתי למכור אנשים תוספות מעל ההמבורגר. והצלחתי למכור להם את הנורמה ג'ין. הצלחתי למכור אפילו כרטיס חבר. והצלחתי להגיד להם בשיא הכנות "אישית אני רגיש ללקטוז אז לא טעמתי, אבל אומרים שזה קינוח ממש טוב!", אבל גם הצלחתי לשכוח את הכרטיס חבר של לקוחות אצלי בכיס כשהם הסתלכו, הצלחתי לטעות בחיובים בכרטיסים, הצלחתי לשבור כוס אחת, והצלחתי לגמגם כששאלו אותי מה המנה כוללת, כי כל מה ששיננתי למבחן תפריט כבר הספיק להתנדף. ועוד יש להם תפריט חדש עכשיו!
וכמובן, אין דבר יותר מביך מלראות פתאום אנשים שאתה מכיר (גם תלמידה שליוויתי בטיול!) באים לאכול שם, ומופתעים באותה מידה כמוך.
ולגבי כל השאר?
החבר'ה סבבה, זה לא שעובדים ערסים או פרחות במלצרות, לא שם. וכמובן, כל הבנות תפוסות (ככה זה מלצריות, בגלל זה אי אפשר להתחיל איתן), וגם האחמ"שים נחמדים למדי, פשוט לא יוצא לי לדבר עם האנשים יותר מדי, כיוון שאנחנו עסוקים מדי בלעבוד, ורק בליל שבת כשנשארתי לסגירה, אני ואחת המלצריות נשארנו עם האחמ"ש לשיחת נוסטלגיה (שלהם). אה, ובתור חוויה חיובית? באותה משמרת בשבת, הפסיקו את העבודה של כולנו, קראו לנו לבר והאחמ"שים פינקו את כולנו בצ'ייסר (אני שתיתי את הבלאק & וויט) שזה בהחלט נחמד.
והכסף, או, הכסף. קופת טיפים כללית, שאני בתור צעיר קצת מוריד מערכה, ולכן גם יורד מהערך שלי (גוזלים ממני 2 ש"ח לשעה, ככה זה) בשלושת החודשים הראשונים. אנחנו מרוויחים בין 40-50 לשעה, כך שגם כשאני עובד פחות מ-5 שעות למשמרת, הכסף עדיין טוב. החלק היותר משעשע הוא לקבל בכל יום את מעטפת הטיפים מהיום הקודם, ולהיסחב עם מטבעות הביתה. העבודה השניה שלי כרגע היא ללכת לקיוסק ליד הבית ולמלא לו את הקופה בשקלים כשהוא ממלא לי את הארנק בשטרות. תענוג.
וזהו, אני מניח, לא מתרחש משהו מעניין בצורה יוצאת דופן בחיים שלי. לא כרגע. אני מניח שיהיו לי עוד חוויות מלצרות עם לקוחות מוזרים, אתמול נתקלתי בילדה שביקשה שאמזוג לה מים כשהבאתי את הכד לשולחן, או בקבוצת צעירים שהזמינו קינוח, וכשסיימו אותו ניגבו את השוקולד עם צ'יפס. אז יהיו עוד כאלו בהמשך...
בלא"ק (בואו לאכול, אני קורא)
ח"ן (חצילים נטרפים)
פל"ר (פלאפלבורגר לא רע)
[לא שומע כרגע, אבל שמעתי בלופים כל השבוע כי זה שיר עצום: Cults - You Know What I Mean]