אני בוחר לפרסם פוסטים באירועים מיוחדים. בפוסט ה-400 ועכשיו ב-11.11.11 שיהיה הפוסט ה-401. ככה זה כשאין הרבה התרחשויות, או מוזה, או רצון לכתוב. אני מתחיל לאבד את זה.
מה פשר הכותרת?
ובכן, לא סתם החלטתי לצטט ג'יפיאס, אחרת הכותרת הייתה "עברת את המהירות המותרת", אלא כי השבוע הזה היה קצת מכריע בנוגע לתוכניות העתידיות שלי.
אחרי כמעט חודש של מובטלות (חוץ מהקייטרינג שעשיתי, שאני לא מגדיר אותו בתור עבודה קבועה) מצאתי עבודה.
כן, אני עובד במחסן ספרים. אני צריך "ללקט" ספרים לפי רשימה במסופון, לרכז אותם בעגלה ולהביא אותם לחבר'ה שאורזים. לטפס על מדפים או לזחול על מנת לחלץ את הספר שלי. בכל זאת, הבטיחו 50 ש"ח למי שיצליח לעשות 500 ליקוטים ביום. מצאתי ספרי מפות, מצאתי ספרים של טיןטין, מצאתי ספרים מתוצרת "הסוד", מצאתי ספרי בריאות שאני תוהה מי קונה אותם ומצאתי ספרים של יוכי ברנדס (שאותה אני מכיר אישית). האנשים נורא נחמדים, והשכר לא רע. אני רואה את עצמי ממשיך לעבוד שם.
או, wait, אני לא. אם לשים קו על טקסט שלם היה קריא הייתי עושה את זה לכל אורך הפסקה הקודמת. זה קרה ברביעי שבוע שעבר. באותו יום בערב נאלצתי להרים טלפון לרצ - כן זה פאקינג השם שלו - מנהל המחסן ולהגיד לו "אני מצטער, פשוט פתאום הודיעו לי לגבי עבודה בהייטק שנורא רציתי". אני רק מקווה שהוא באמת ישלם לי על היום עבודה מלא שהענקתי לו. ההודעה שאמרתי לו נשמעת כמו שקר גס. ובכן, לא רחוק משם. רק בישרו לי על ראיון עבודה שהייתי צריך ביום חמישי ב-11:00, על חשבון העבודה במחסן, אז התפטרתי במקום לקחת יום חופשי, בלי לדעת מה צופן לי העתיד. במהלך החודש של המובטלות שלי נכשלתי ב-2 ראיונות עבודה (אחד לעבודה ממש אדירה באירופה). מה שנקרא, יכלתי לצאת קירח מכאן וכאן.
העבודה הזאת, בחברת הייטק ישראלית שמתמחה בשתילת פרסומות במשחקי קאזו'אל קטנים וטיפשיים (שלא הם מפתחים), נשמעת נורא מבטיחה. חבר שלי, אלדר, עובד שם כבר חודש בתור "גיימר" ואומר שהוא נהנה.... כי.. הוא משחק במחשב, וברגע שנפתחה עוד משרה של גיימר מיד שלחתי את קורות החיים שלי. כבר שבועיים-שלושה שחיכיתי שידברו איתי לגבי ראיון, וזה קרה. זה קרה על חשבון עבודה אחרת שהתקבלתי אליה. זה קצת הציק לי במצפון.
ניגשתי לראיון בחמישי. הוא ארך איזה שעה וחצי של דיבורים, שאלות על מחשבים, שאלות עליי, שאלות על אם אני אצליח לעבוד יחד עם אלדר.
במקביל, דיברתי עם טום. זוכרים שאני כבר שנה, מאז שהשתחררתי, חופר על זה שאני הולך לטוס בינואר לניו זילנד, אוסטרליה ולקינוח תאילנד? פחות או יותר מה שאחותי עושה כרגע. הבנאדם לא החזיר לי תשובה. חודשים חפרתי לו שיודיע לי אם הוא רוצה לטוס, שנקנה כרטיס כבר ונתחיל לעבוד על ויזה. מתי הוא נזכר להגיד לו שהוא כן רוצה לטוס? כשאני אומר לו שיש מצב גדול שאני נשאר בארץ ולא טס. אז פשוט הצבנו לשנינו אולטימטום - אם אני לא מתקבל לעבודה עם אלדר בהייטק מזמינים כרטיס עוד השבוע, ואם אני כן מתקבל... וול, נדחה את הטיול בשנה. או יותר. אני לפחות.
ביום שני בערב התקשרתי לטום ואמרתי לו "טום, יש לי חדשות רעות. אנחנו לא טסים."
עם מעט מרמור בפה, אבל עם ידיעה שאני פשוט הולך להיות נורא עשיר עוד שנה של עבודה, ושאני פאקינג עובד בהייטק!
אכן... יש לי אימייל בעבודה. יש לי סיבוס. ויש לי משרד עם עוד גיימרים שכולם בו יושבים ליד המחשב שלהם (לפחות אני לא בקיוביקל).
ויש לי מדבקה של ג'סטין ביבר על המחשב. למה, למה, למה?
טוב, זה לא ישאר הרבה זמן. כבר החליטו להפריד ביני לבין אלדר בעבודה ומעבירים אותי לעמדת מחשב אחרת. נו, קורה.
ביומיים שעבדתי שם, לא עשיתי הרבה. קצת קבלת פנים, ישיבת סטטוס, העברה וחתימה על מלא טפסים, בסיור במשרדי החברה כדי להבין מה קורה שם, ומעט חפיפה. אפשר להגיד ששיחקתי הרבה שלוש בשורה. שיחקתי כדורגל שולחן. ושיחקתי טקן 6. היו לי יומיים נהדרים ויש לי מספיק בדיחות להריץ על העבודה שלי שכנראה כבר אמרו לפניי - כדי שלא יתפסו מתבטל אני צריך מהר לפתוח משחק סוליטר.
אז... אם לא יהיו שינויים מהותיים, כמו מוות שלי, או הפיטורין שלי, או האישפוז שלי במוסד לחולי נפש, החיים שלי בשנה+ הקרובות הולכות לעבור במשרד. זה כנראה יצמצם מהותית את כמות הפוסטים שלי. תחשבו על זה. עד עכשיו הייתי בתנועה. הייתי בוחן תחמושת שמסתובב ממקום למקום, הייתי מאבטח טיולים בשלל מקומות והייתי מלצר, שאמנם זה מקום אחד, אבל בהחלט יכול להעלות חוויות מעניינות. אני לא חושב שאני רגיל לשבת על התחת כל היום מול מחשב. אה.. רגע.
אז, חישוב מסלול מחדש...
את הלימודים שלי גם ככה תכננתי לדחות ל-2013 מסיבות של "לא עשיתי פסיכומטרי ואני רוצה לטוס לחול בינואר". אז תחילת הלימודים באמת תהיה בשנת 2013 (אחלה להקה אגב, הפציצו באינדינגב), אבל כנראה שאני אעשה פסיכומטרי בחודשים הקרובים (אוי לי).. ולאן אטוס? אינני יודע. אני רק יודע שיהיה לי מספיק כסף בשביל לטוס ולהישאר עם כסף ללימודים כשאחזור לארץ (ואם הייתי טס עכשיו לניו זילנד, הייתי צריך להתכלב). וזה אומר.. שאני לא טס עוד חודשיים... יש לי זמן למצוא חברה! בנות, אם עד עכשיו חששתן שאזרוק אתכן אחרי חודשיים, אין ממה לחשוש, אני אזרוק אתכן אחרי שנה וחודשיים.
זהו, Game Over (טוב, זה בדוק הסטטוס שלי כשאפסיק לעבוד שם).
גיימר, או מר. גיי בשביל אנשים שלא מתים עליי,
cfeller
ונסיים עם השיר שליווה אותי השבוע, שהוא מדהים בצורה יוצאת דופן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
