החיים הם כמו סוכריה, קל לקחת אותם מתינוק.

התאריך: 2.9

אירוע: אני עדיין לא בבית ספר.

החוכמה: זה יום שבת. יופי.

לפני הכל, אתמול היה "שולחן השרוטים 3" בגרסה מצומצמת ומטומטמת.

למי שמעוניין בתמונות (שלי!!) ולקרוא קצת מוזמן להכנס לבלוג של קרן כזום - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=192398

היום אספר לכם את הסיפור "איך סיימתי את החופש הגדול" סיפור שהוא קומדיה של טעויות, דרמה, אימה ואמא של אדי.

הכל התחיל אי שם ביום חמישי אחה"צ. החבורה יצאה לעשות קניות אחרונות (וודקה וטקילה, כמובן)... כל אחד ארגן 50+ שקלים.

בינתיים מסתבר שאדי יכול להסיע, אני ואלמוג מגיעים אליו בשעה 21:10.

אדי, בחור "חביב", שעובד בלהעביר ציוד וחיבור שלו של DJים, רמקולים וכו', איך אומרים באנגלית? Roadie (רק לא ללהקות רוק)

אותו אדי, ארגן לנו רמקול 100 אינץ', מנורה, (ד)גנרטור, 6 ליטרים של דלק בשבילו, DVD וערכת DJ. בעיקרון, הוא הוציא 550 שקל על להשאיל את כל זה, ועוד 80 שקל על הדלק.

מורידים ציוד, לא לפני שאני "מוריד את הציוד" שלי בשירותים של אדי, ויוצאים לדרך כשבאוטו נמצאים אני, אלמוג, אדי, אבא של אדי, אמא של אדי והאח הקטן והקרציה ביותר של אדי.

הרי הפאשלה הראשונה, לא הצלחתי לשים חגורה, ואבא של אדי נוהג במהירות, אז הרגשתי כמו בטיול ג'יפים. הפאשלה השנייה לא אחרה לבוא, הגענו לחוף המיועד שלנו, "חוף הקשתות" או "חוף השרון" בשבילכם, אבל הגענו למסקנה שלשים שם מוזיקה ולעשות אש יגרור את הכחולים לשם שיגררו אותנו החוצה מהחוף הזה. אחרי 80 שעות של נסיון שכנוע, תומר נכנע והלכנו לחפש חוף אחר.

הגענו לחוף מבודד, היחידים שהיו בו זה כנראה כמה פריקים, משפחה ודתיים עם תאורה. מהצד השני היה חוף תל ברוך...

משתכנים, מחברים הכל, גנרטור וכו'...

טה-דה, ויהי אור. ושנייה לאחר מכן ויהי תוהו ובוהו. המנורה נשרפה לנו.

לפחות הייתה מוזיקה, או שזה מה שחשבתי. מסתבר שגם הרמקול נדפק, או שזה היה הגנרטור.

בינתיים יושבים לנו בחושך ומריצים קטעים, עושים על האש והאח הקטן של אדי (יהונתן) רץ על 4 בחוף ורודף אחרי אנשים, ומחליט להטפל אליי, לרוץ אליי ולקפוץ עליי (תשאלו את גיא איך צרחתי לו בטלפון) ועוד שניה הייתי תוקע לו משהו בראש.

אדי ואבא שלו הלכו להחליף את הציוד, אחרי הכל החרא הזה עלה כסף. בינתיים אמא של אדי מפלחת לנו ארטיקים מלמעלה, כי הבחור שמשגיח על החוף נרדם. אחח.. טעם הגניבה...

נשארנו שם, מחכים לתאורה שלנו, בינתיים אלמוג וה-w800 שלו מספקים תאורה. עדיין אין אור ומוזיקה אבל ביצענו כניסה ראשונה למים, אני יצאתי אחרי 2 שניות כי מסיבה לא ידועה הידיים שלי גירדו בצורה מטורפת ברגע שנכנסתי...

החלק השני והמעניין של הערב התחיל ברגע שאדי ואבא שלו חזרו עם ציוד חדש, חיברו אותו. והנה יש אור, יש מוזיקה ואין אח של אדי!

כולנו שמחים. יאי. הדבר היחיד שהיה חסר בחוף הזה זה כוסיות.. אהמ...

כמה זמן לאחר מכן הייתה מנה ראשונה מהבשר שלנו, שהכינו מרטין, דניאל ואלמוג התאורן.

מביאים עוד כסאות, יושבים לנו כולנו במעגל ומוציאים את החבילה של כוסיות חד פעמיות. פותחים את ה"טאקו טאקו", מעבירים בין כולם. חצי כוסית טקילה, חצי כוסית ספרייט. ואז מגיעה הברכה: "ידיים למעלה, על הראש, על הטקילה 1 2 3!"

ואז כולם מקפיצים. Party On! (עשינו זאת פעמיים ברצף)

בינתיים יש מוזיקה, כולם מתחילים לרקוד כמו מטורפים והיה כיף. עשיתי גם ריקודים כולל ליפ סינקינג כמו שרק אני (ויואב ודניאלה) יודע והיה מצחיק, גם עשיתי ריקוד מפגר כשהיה Who Let The Dogs Out (אבל זה בלי קשר לטקילה)...

נכנסים למים, בין אם זה עם כסא, גלגל ים לילדים קטנים או בוגי שבור. היה ממש כיף במים. בערך כולם החליטו שזה יהיה מצחיק לחשוף את התחת שלהם (וחלק גם את הכל..), אז למה לא? פעם ראשונה בחיים שלי שהרגשתי כמו נודיסט, אבל זה היה לשניה (אבל כמה פעמים, או יה).

אני במים... נהנה.. לפתע - גיליתי שנכנסתי עם השעון שלי!!!!!!!

רצתי החוצה בניסיון לייבש אותו, הוא מקולקל. הנחתי אותו על התיק, מבואס כולי, ורצתי חזרה למים... אלא שאחרי 2 צעדים דפקתי את הרגל שלי במנגל. התעלמתי והמשכתי לרוץ למים, למרות שכאב.

כולם יוצאים מהמים ויושבים בחוץ, מתכוננים לכוסית שלישית. אני קולט שיש לי חתך די עמוק ברגל ומסביבה דם ונלחץ מעט.. ים תיכון הוא לא הדבר הכי נקי בעולם...

כוסית שלישית ולאחריה שעמום קל, חוזרים לשבת ולדבר בלי לעשות הרבה.

אני ואלמוג טיפסנו על שמשיות, הוא קפץ, אני פחדתי, בסוף קפצתי וכמו מוכשר דפקתי את הברך ביד שלי.

כמו כן, ניסיתי לעשות מתח על השמשיה שלנו, אדי התחרפן, ודפק לי בוקס בכתף ובראש ועד עכשיו יש לי שם בליטה.. (מה לעשות שכל חוטי החשמל של התאורה היו שם)

שרדתי. בכל זאת היו קצת קטעים...

אני ותומר התחלנו ללכת מכות WWE על החוף, כי אפשר ליפול ולא יכאב. או יה. אבל אלמוג היה ליד, תומר הוריד לי את הראש למטה ודפק לי את הפנים בראש של אלמוג. עד עכשיו כואב לי האף סעמק!!!!!

חזרתי לשבת מת מכאבים בכל מקום אפשרי בגוף.

אני נרדם וקם נרדם וקם נרדם וקם. מכירים את זה?

בינתיים הם מכינים שוב על האש, תומר בטעות שורף אותי עם מלקחיים (חשב שזה לא חם), ולב תופס לי באוזן כשאני נרדם ומורח לי פחם על הפנים (וגם תופס לי עם מלקחיים בביצים... זה ממש לא נעים)

בינתיים עוד כמה נכנסים להם לים... וחבל שלא באתי...

היו כל מיני דברים בערב. אלה היו בולטים. קיצר, מסיימים שם את היום ומתחילים לזוז הביתה בסביבות 7 בבוקר, כשעוד בידנו 2 בקבוקי וודקה מלאים (אין בנות, את מי נשכר?!) ועוד טקילה.

נסעתי הביתה עם אדי שוב, כשבאוטו היו גם אלמוג, פז (שנדפקו עם הרמקול עליהם) רומן ודניאל.

טה-דה. ככה נגמר לו עוד לילה.

האם היה רע? לא.

האם היה טוב? לא.

התארגנו בהכל (חוץ ממזלגות וסכינים, דפוקים - איך אתם רוצים למרוח חומוס?) ובסוף דברים אחרים נדפקו.

אבל תודה לכם על ערב נהדר ופצוע.

חבר'ה! נגמר החופששששששששששש!!!!!!!!

אני תריסריסט (למה 8יסט? למה 8?!)!!!!!!!!!!

שנה אחרונה!!!

בהצלחה לכולם, פאקינג שנה חדשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת ומערכת חינוך דפוקה.

ופונט בגודל 14 זה הדבר הכי מגניב בעולם.

גם מלא סימני קריאה!!!!!!!!!!!!!!!!

חן, מאחל לכולם מה שרשום למעלה,

ורוצה שיקראו לו שמיניסט שמרבה בסימני קריאה!!!!!!!!!!!!

[שומע: Jump, Little Children - Angeldust]