לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים הם כמו סוכריה, קל לקחת אותם מתינוק.


כי כולנו קצת מתבגרים. אצלי הדגש על "קצת".


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

משחק חדש: תבחרו כותרת בעצמכם.


הכותרת שאני בחרתי היא "משחק חדש: תבחרו כותרת בעצמכם."

מה איתכם?

 

מהסופר בעילום שם שהביא לכם את "רוצים לראות כמה סבלתי?", "101 דברים שלא ידעתם עליי" ו-"המצחיקן שרק מקבל עגבניות בפנים" מגיע סיפור חדש - "איך כמעט מתתי ביום הולדת של אדי".

 

ההגעה

אז כן, ביום שישי אדי חגג 18 שנים של ונדליזם, שיכרון ותקליטנות (יש כזאת מילה?). הוא אירגן את ה-מסיבה, עם ו' הידיעה. באמת.

זה התחיל כשאני, אלמוג, מרטין ודניאל הגענו לביתו של אדי וגילינו שיוני כבר נמצא שם ומחכה בסבלנות לרגע שבו אפשיט אותו, אבל זה לפעם אחרת.

ירדנו למטה עם כל החבילות והעמסנו על האוטו של של אדי. באוטו היו אדי, אבא שלו, אני, אלמוג ויוני. דניאל ומרטין נאלצו להסתפק ב... משאית (ובנהג משאית.. זה ידוע כשאי אפשר לשלם על דלק עושים משהו אחר, לא?)

עכשיו נשאלת השאלה - "באיזה צומת חשוכה ג.יפית פירסמה את עצמה לפני שהגיעה לטלוויזיה?", אבל לפני כן תשאלו את עצמכם - "למה הם צריכים משאית?"

או, שאלה טובה, ואני מתפלא איך הגעתם אליה בלי שרמזתי לכם. אז לא, זה לא בשביל להביא את לב לחוף הים בהרצליה, אלא בשביל להביא את כל הציוד הנדרש בשביל Instant Party.

מצרכים: מחצלות ענקיות, שולחנות עגולים וקטנים (+ שריון וחרב), מלא כסאות פלסטיק, ברזלים שעליהם שמים חתיכות עץ שיהפכו לאחלה שולחן, רמקולים, עמודים לרמקולים, תאורה, עמודים לתאורה, ערכה של DJ וגם DJ (נעלנו אותו במשאית MUHAHA)

כן, אדי השקיע. ואם זה לא מספיק באוטו שאנחנו היינו בו היו גם מלא לחמניות, סירים מלאים נקניקיות ועוד קצת אוכל, וגם 2 צידניות מלאות בבירה ו-XL או משהו דומה וגם באבסולוט ועוד משהו, אמרטו או משהו דומה. מה אני מבין?

 

בכל מקרה, יצאנו לדרכנו. מאחורינו היו לב והלאדה שלו (מה הוא מוצא בטרנטה הזאת?) כשבאוטו מתארחים תומר, רומן וגוזלן. מאחורי הלאדה של לב זחלה המשאית עם הנהג, מרטין ודניאל.

עכשיו, תתארו את הסיטואציה. 2 רוסים נוסעים בכביש ומתים להגיע לאותו מקום.

יאפ, היו רייסים בין אבא של אדי ללב וזה היה הדבר הכי מצחיק בעולם (וגם כשאבא אדי והנהג משאית ניסו לראות מי נוסע ראשון כשהם עצרו ברמזור).

 

הגענו

הגענו למקום. עכשיו אתם שואלים איזה מקום. אממ. אם תבקרו בפוסט הזה תגלו שהיינו בחוף נידח, אז זה היה חיסרון. עכשיו אדי ניצל את זה לטובתו ופשוט היה לנו חוף פרטי, שומם. כיף.

פירקנו הכל, והעמסנו דברים, חיברנו דברים.. בלה בלה עד שבסוף נוצר מקום נהדר למסיבה.

שולחן אוכל, שולחן משקאות שלידו מונחות הצידניות, ליד זה עומד ה-DJ וממולו כמה מחצלות בתור רחבת ריקודים מוארת, וליד זה עוד מחצלת שעליה השולחנות והכסאות וגם נרגילה כי הם לא יכולים בלי.

בהמשך הצטרפו אלינו טום, אלדר, רעות ותפוחי. ואז גם 3 בנות, נדמה לי מהוד השרון.

היה קר.

מה עושים כדי להתחמם? חוגגים לאדי בצורה רוסית.

הרמת כוסית ראשונה, של אבסולוט. לב משתלט על המיקרופון ומאחל ברכות ואחרי זה מסתערים ו... PARTY ON. ריקודים מטורפים של כמה שעות, שבהחלט חיממו.

 

גם בשלבים מתקדמים יותר הצטרפו פיש, אדמסקי וניר.

ואחרי זה גם אנשים מנתניה שאין לי מושג מי הם.

 

חוויות בין לבין (בין ריקוד לריקוד):

אוקיי, נתחיל ממה ששתיתי.

זה התחיל בכוסית הראשונה, כמו כולם. אחרי זה טעמתי מהליקר והוא היה לא רע בכלל, אז גם שתיתי כוסית ממנו.

אחרי זה אלדר הכין לי קוקטייל עם הליקר הזה, עם וודקה ועם 2 סוגים של פנטה והרג אותי עם זה, ואז גם תומר ערבב לי ג'ין N טוניק. אני לא יודע מה אלדר שם לי בדיוק, אבל רצתי כל 10 דקות להשתין.

השתנתי בין 2 סלעים קבועים, מול הים, כשיש ירח מלא.. אני אומר לכם.. אין הרגשה יותר טובה מזאת..

 

לי לא קרה כלום. לעומת זאת אחת מהבנות השתכרה WAY TOO MUCH כמו שאומרים. היא תפסה אנשים אחד אחד ותחקרה אותם כמו סוכנת שב"כ ושאלה אם הם ערבים, ומשום מה לא טרחו להזהיר אותי. היא תפסה אותי ועשתה עליי תנועות מגונות, שאלה שאלות ואז תפסה לי בשיער וכופפה אותי. מוזרה.

בין הקורבנות הנוספים: ג'ינס 800 שקל של לב נקרע, גוזלן חטף ביס בכתף, והיא חטפה את דניאל או מרטין ונראה לי ניסתה להטביע אותו. פשוט לקחה ולא עזבה ורצה לכיוון הים. לכל השאר היא עשתה מה שהיא עשתה לי.

 

היה גם נסיון נואש להדליק מדורה, היו הורדות ידיים, היו ריקודים מפגרים שלי ושל טום ומופעי ליפסינק שלי עם תפוחי ונקניקיה בלחמניה, בכמויות. היה כיף.

 

החזרה

ובכן, לא רציתי לעשות זאת, ממש לא. אבל הפכתי בין רגע לבנאדם המטומטם עלי אדמות. חזרתי עם לב. אחרי מי יודע כמה וודקה שהוא שתה. באוטו איתי היו גם אלמוג שגר 5 דקות ממני, רומן שגר בניין לידי וגוזלן שגר בבניין שלי. הכל אותו איזור, קיצר.

רומן ישב באמצע, וכמו כל אוטו לאדה שמכבד את עצמו לא הייתה שם חגורה, אז בכלל...

כל הנסיעה הייתי בלחץ וקיוויתי להגיע בשלום הביתה, גוזלן נותן הוראות ללב איך לנהוג ולב נוהג בצורה נורמלית.

בכל מקרה, הקטע הכי מפחיד לדעתי היה כשלב נהג איפשהו על 160, כי הוא אידיוט.

ואז אנחנו רואים אותו שעצר בצד, ומקדימה אוטו הפוך. זה כאילו מראה לנו את העתיד. כולנו צועקים ללב להאט את האוטו והוא מאט. לבסוף, הגענו בשלום הביתה.

זאת הייתה פעם ראשונה ואחרונה, מבטיח לכם.

 


 

ועוד קצת Jump, Little Children. כי חייבים להיות שירים שאין לי באלבומים...

 

שירים נוספים

 

By The Way They Dance – השיר הזה הוא מה-EP שלהם בשם Between The Glow and The Light, שיצא אחרי האלבום עם שם דומה (תפעילו את הראש קצת).

בנוגע לשיר עצמו. שיר אקוסטי כזה ורגוע כזה, אבל ג'יי לא מעצבן עם קול גבוה ושר נמוך לשם שינוי.

שיר יפה, אבל טיפה משעמם, לא אוהב אותו ממש, חוץ מקטע באמצע שהוא שר שונה.

ציון: 7

 

Dancing Virginia – אפשר לקרוא לזה "ג'אמפ ליטל צ'ילדרן קלאסיק" זה מהאלבום Licorice Tea Demos, שהוא בין הראשונים שלהם.

זה נשמע ממש שונה. הקול של ג'יי שונה וזה נשמע כמו שיר פולק כזה או משהו שתשירו מסביב למדורה חח.

אני אוהב את המוזיקה והלחן וזה... זה שונה... משעשע אותי. הצ'לו, החליל... שיר גם יפה במובן מסויים.

ציון: 8

 

Easter Parade – זה שיר מהאלבום Buzz, שהוא אלבום לייב ואולי גם דמואים או משהו, זה שיר שלא מופיע באף אלבום, רק להופעות (אוף בא לי ללכת לאחת).

חחח אוי זה שיר ענק. מקפיץ, גם נשמע שונה מהשירים שלהם או מכל שיר. זה סקא? לא יודע מה זה. אבל זה שיר כיפי, גם השיר של ג'יי בשיר הזה מתאים. זה יפה כשהוא שר לאט (גם הקהל מתלהב) ואז יש סולו למתופף. קטע אדיר, חולה עליו. אה, ולא לשכוח את "דובי דובי דו וואה!"

ציון: 9.5

 

Forget My Loss -  וואו. שיר יפה. חבל שהוא מופיע רק באלבום Live  שלהם. שיר שקט אבל אפשר להבין למה... המילים שלו.. אפשר לבכות.. זה מדבר על אבא שנאלץ לקבור את הבת שלו. מהמם.

ציון: 9

 

Where She Lies – השיר השני שיש לי מה-EP שלהם. גם פה הוא שר בצורה נורמלית והשיר מזכיר לי באופן מסויים את האלבום הקודמים, שיותר אהבתי, וניתן לשמוע את הצ'לו שבאמת עושה עבודה טובה.

אני אוהב את השיר הזה, אבל השיא מגיע כשהוא מתחזק ומגיע לפזמון, ואז לסולו יפה. שיר מעולה (וארוך).

ציון: 9.5

 

 

זהו, חי ונושם כמו דיאודורנט של כריס נות',

חן.

 

 

[שומע: Five For Fighting - 100 Years]

נכתב על ידי Chenfel , 5/11/2006 22:08  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  Chenfel

בן: 36



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

31,659
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לChenfel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Chenfel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)