התחלתי לכתוב את הפוסט לפני יומיים-שלושה, כשזה עוד היה הנושא החם. אבל כשחופרים, הזמן אוזל.

אה כן, סתיו שיהיה לך המון המון מזל טוב (יצא קשור לשם שינוי).

והנה הפוסט...

על העונה עצמה אני עוד יכול לדבר, אחרי הכל היא באמצע. אני לא אוהב קיץ ואני לא שונא אותו, אני לא אוהב חורף ואני לא שונא אותו, ככה שנותרו רק אביב וסתיו בתור דברים שאני יכול לסבול.

תמיד, אבל תמיד, שנאתי את חודש ספטמבר. יותר נכון תאריך ספציפי - הראשון לספטמבר.

השנה, מזה שנים, הוא לא הזיז לי.

כרגע רק תאריך אחד מזיז לי והוא יגיע עוד 6 ימים. (עדכנתי קצת עכשיו, נו, זה היה 10 ימים לפני)

(חידה: על מה חן חפר בבלוג שלו בתקופה האחרונה ויכול מאוד להיות התאריך המדובר?)

ברוכים הבאים לבלוג היחיד שיעסוק בפן השטחי של חודש סתיו - בלי שום רגשות, או טמפרטורות, או מטאפורות - עונת הסתיו 07/08 של סדרות הטלוויזיה.

כן, זאת התקופה הזאת השנה. התקופה שבה מכורים לסדרות כמוני מדביקים את עצמם עם סופר-גלו לכורסא, או לכסא מחשב שלהם במקרה של עבריינות-מקלדת.

זאת התקופה שבה הרשתות הגדולות מפציצות בסדרות הגרועות החדשות שלהם שזוכות להייפ, רייטינג ומגוון ביקורות קוטלות ממני בכל הזדמנות אפשרית (Heroes של NBC, לדוגמא) או סדרות חדשות מעולות, שנונות, כתובות היטב, מעניינות, מבויימות היטב שקהל הצופים שלהן לא מורכב מקהל הצופים של Heroes, ולכן הן מבוטלות טרם זמנן? (Veronica Mars של CW, לדוגמא)

אז, בעקבות הדיכאון שנכנס בי לאחר שסיימתי את העונה החמישית והחצי-מעולה של אנג'ל, שבכך חתמה סופית את כל הבאפיוורס, החלטתי למלא את החלל החסר, בסדרות ריקניות שלא באמת ממלאות אותו. סתם.

יש את הסדרות שאני משלים כי הבנתי שפספסתי:

Entourage - הפמלייה - HBO

למרות שנראה שבסדרה לא קורה הרבה, קורה בה הרבה. אבל ההתקדמות בה שונה משל סדרות אחרות.

אחרי הכל, סדרה שמדברת על שחקן צעיר בהוליווד, בדרכו למעלה, או למטה. תלוי מה הכותבים מחליטים. שנאלץ לגרור איתו לכל מקום את את המנג'ר שלו, את אח שלו ועוד חבר שלהם. כיף.

בכל מקרה, הסדרה מהנה. וג'רמי פיבן, בתור הסוכן ארי גולד - מלך.

וקטע משעשע? מפיק הסדרה, מארק וולברג (שחקן הוליוודי בעצמו, למתקשים) החליט לקנות את הזכויות של "מסודרים" על מנת להפיק סדרה משלו על 4 חברים שמתעשרים לפתע, או ווטאבר. ובאנגלית? Loaded.

מי גנב ממי?

כרגע: עונה 3, פרק 19. נותרו לי עוד 2 פרקים ועוד עונה קצרצרה.

The Office U.S - המשרד - NBC

כי שמעתי אינספור המלצות עליה, על כמה שהיא גאונית, או מטורפת, ובהחלט הקומדיה הכי טובה בטלוויזיה.

ובכן? יש בזה משהו. ההומור שם אחד מהמקוריים ואני הרבה פעמים צוחק מהגאוניות שנוטפת שם, בעיקר בגלל הערות מטומטמת/גאוניות. יש בזה קסם.

אה, כן, ג'וס ווידון (יוצר "באפי", למתקשים) ביים שם איזה פרק בעונה 3, ורק בשביל זה שווה להמתין.

כרגע: עונה 2, פרק 9. נותר לי עוד... הרבה. במיוחד כשהעונה החדשה עכשיו תכיל איזה 30 פרקים.

Heroes - גיבורים - NBC

רק כדי להוכיח לכולם שאני לא מתכוון לאכול את הכובע, ולטעון שהסדרה מטומטמת עד סופה. (היי, גם המעריצים טוענים שהסוף שלה מטומטם)

אז כן, האפקטים שם טובים, והולכים היטב עם הצילום והבימוי הקולנועי (רק בעריכה והכל, לא במשחק חס וחלילה).

אבל, בחייכם, אתם רוצים קולנוע? לכו לקולנוע. לא לסדרה שבה כל משפט שני שנזרק לאוויר הוא קלישאה שחוקה.

"אתם חושבים שזה הגורל שלי לראות את הסדרה הזאת? אולי זה לא אני בעצם?"

כרגע: עונה ראשונה, פרק 9. מת בקוצר רוח לראות מה אפשר לקטול בפרק הבא.

הסדרות שחוזרות לעונה חדשה

נתחיל עם רשת FOX, כי ביטולים מעולם לא היו מהירים יותר.

Family Guy - איש משפחה

מי לא מכיר את זה?

לא אחת הסדרות האהובות עליי, לא כרגע. בעונות הראשונות שלה היא הייתה באמת מצחיקה. עכשיו אני צוחק רק כדי לתת לה צ'אנס. סתם, אני גם את זה לא עושה.

אבל היא פתחה את עונה 6 עם פרק כפול, שהיה כולו מחווה לסטאר וורס (שלא ראיתי, פושע ממש) ודווקא הצליח לשעשע אותי עם חלק מהבדיחות שם. אה, כן, המחווה הקטנה לסרט "טיסה נעימה!" עשתה לי את היום.

"Good luck, we're all counting on you"

ובכן, אני אסמוך עליהם שיביאו עונה מעט יותר מצחיקה.

* תוסיפו לזה את American Dad, שדווקא הצחיקה אותי יותר מפאמילי גאי.

Prison Break - נמלטים

שוב, מי לא מכיר את השטות הזאת?

היו לה כמה פרקים טובים, בעיקר בעונה הראשונה שלה. אבל היא תמיד הייתה נוסחתית בסגנון "יש,הצלחתי!-בואו!-אוי,טוויסטבעלילה!"

אחרי עונה שניה שהייתה חצי טובה, אבל עדיין מלאה חירטוטים, הנה העונה השלישית. בכלא חדש ורענן, עם כמות בלתי נסבלת של גועל וקטעים שטותיים.

גו, מייקל סקופילד. בזמן שאתה מבריח את אח שלך מהכלא, אתה גם מבריח מלא קהל פוטנציאלי. אולי תחליף כבר הבעת פנים?

למה אני צופה בה? כי היא מצליחה לעניין מדי פעם. וכבר התחלתי איתה. וגם כי עונה 3 אמורה להיות האחרונה (כולי תקווה..)

House M.D - האוס

כי צריכה להיות סדרה שהיא באמת טובה, למרות שכל פרק כולל עלילה שונה לחלוטין, לא?

הו, האוס, הוא נכנס לרשימת הדמויות האהובות עליי ביותר. ציני, מריר וחרא לא קטן. כמה מתאים לי. אבל, ת'אמת, הוא דמות די אנושית ועגולה, ויו לאורי מבצע אותו בצורה נהדרת.

לא כל פרק שלה מופתי, ישנם כמה פרקים שהנוחסתיות שבסדרה ממאיסה אותם, אבל כשהדמויות והטוויסט שונים מהרגיל, וההומור פועל, הסדרה בהחלט מוכיחה שמספר הצופים מגיע לה (היי, היא זאת שגנבה לורוניקה מארס את הצופים). היא כתובה בשנינות, המשחק לא רע בכלל ועל עלילה אין מה לדבר, כי היא לא בהכרח קיימת.

פרק הפתיחה של עונה 4? היה נהדר. מעט שונה, מצחיק, מפתיע, ומרגש. Just the way we love it.

(ופרק הסיום של עונה 2 הוא יצירת מופת, אגב)

והנה רשת CBS, מאוד מקורית, מעניינת שבכלל לא משדרת תוכניות על שוטרים וחוקרים.

CSI – זירת הפשע: לאס וגאס (? חח)

נראה לי תוכנית הדגל של הערוץ הזה. התחילה את העונה השמינית שלה. למה אני צופה בתוכנית כזאת, ללא עומק בדמויות שאפילו לא בהכרח מספקת Pure Fun? כי היא מעולה. אמנם לא צפיתי בעונותיה הראשונות בקביעות, פה ושם ראיתי פרקים כשהיו באקסטרה הוט, והתחלתי להוריד אותה רק לקראת סיום העונה החמישית (שאגב, את הפרק האחרון שלה ביים קוונטין טרנטינו).

עונה 6 הייתה מעולה, אבל עונה 7 פשוט גרמה לי איכשהו להתאהב בסדרה. כשסדרה ללא עלילה, מחליטה לפתע להכניס עלילה, זה קוסם לי. עלילה על רוצח סדרתי, שמכין מיניאטורות של זירות הרצח בדיוק מקסימלי. החל מהפרק הראשון, ועד האחרון, עם טוויסטים ופרקים מצויינים (בזכות העריכה, אני מניח).

עכשיו, נותר לראות מה הם יעשו בעונה 8.

·         את CSI: Miami  הפסקתי לראות, או לפחות לצפות לה בקוצר רוח. פשוט כי הורשיו קיין, בגילום דיוויד "יש לי עצירות" קרוזו, הוא דמות אפילו יותר מטומטמת מג'ק באוור. סדרה קלישאתית, ולא מעניינת ולא משתווה למקור.

·         אה, כן, את CSI: New York  בכלל הפסקתי לראות. אפילו לא כיף לצחוק על הסדרה הזאת.

How I Met Your Mother – איך פגשתי את אמא

משום מה לראות סיטקומים, דור 2 וחצי, כשכל הקומדיות עכשיו הן של Single-Camera, ללא צחוק מוקלט, זה מוזר. אבל איך פגשתי את אמא (HIMYM) פשוט עושה את זה מעולה. עונה ראשונה הייתה סבבה, עונה שניה פשוט קרעה אותי מצחוק, בעיקר בזכות הדמות של בארני. הוא פשוט אג – רק רגע – די. הוא והחליפות שלו, וההערות הציניות, והשיטות והחרמנות שלו. פשוט דמות אדירה. כל הדרמות והרומנטיקה בסדרה קצת פחות מעניינת אותי, אבל היא זה גם נעשה בצורה טובה ולא מאוסה ועל כן צריך לשבח את הסדרה ואת הכותבים שלה.

יאללה עונה 3! שהחלה בפרק הזוי עם תפקיד אורח של אנריקה אגלסייאס... אוקיי...

והנה רשת NBC, שהחליטה פתאום להיות טובה מאז ש"חברים" הפסיקה להיות משודרת בה.

Scrubs - סקראבס

מה עוד יש לומר על הקומדיה הנהדרת הזאת שעוד לא אמרתי? אה, שבעונה 6 היא כבר נהייתה פחות טובה.

אבל לא נורא, תמיד העונה שאחריה יכולה לשנות את הדיעה הזאת, ולהיות גרועה יותר.

הסדרה שתחזור עוד חודש, לעונה קצרה יותר שכוללת 18 פרקים אחרונים בהחלט. וחבל.

מה שעושה את הסדרה הזאת שווה, למי שעדיין לא הבין, הוא השילוב המנצח בין קומדיה מטורפת לדרמה מרגשת, שרק לעתים נדירות מגיעה לקיטש. עם משחק מעולה של רוב השחקנים (בעיקר ג'ון סי מקגינלי בתור ד"ר קוקס) וכתיבה טובה. אחח..

Yes, everything comes down to poo

* הייתי אומר משהו על "המשרד", אבל אני עדיין תקוע מאחור.

** הייתי אומר משהו "קוראים לי ארל", אבל הפסקתי לראות אותה בעונה ראשונה. אופטימי ורק מעלה חיוך.

יאללה, רשת ABC. שנעה בין סדרות טובות עם הרבה רייטינג לבין ריאליטי טראשי עם הרבה רייטינג (בעצם, איזו רשת לא?)

Desperate Housewives - עקרות בית נואשות

הסדרה שכוללת עונה אחת טובה. וזהו. אבל לא נורא, עונה נוספת מעולם לא הזיקה (סתם, בטח שכן).

כמובן, שכל עונה פוגעת בעור הפנים של השחקניות בנות ה-40 (חוץ משל ניקולט שרידן, אני מניח, עם כל הניתוחים הפלסטיים..)

אז אחרי עונה שלישית שכללה פרק אחד טוב, סליחה, מעולה (ויותר מזה לא כללה שום דבר) הנה עומדת להגיע עונה רביעית. יהיה... משהו. באמת, אין לי מושג מה יהיה. אבל הקליפהאנגר היה מעניין.

* לוסט הולכת לחזור ממש מאוחר. כלומר, עקרונות בית מיואשים נותרה בדד במערכת ABC.

סדרות קיץ/כבלים

The 4400  - ה4400 (היה צורך לתרגם?)

סדרה של הרשת הלא-כל-כך-מוכרת בשם USA. סיימה לא מזמן את העונה הרביעית שלה. שוב, סדרה על אנשים עם כוחות מיוחדים (היא הייתה פה לפני הירוס, אבל כמה דברים כאלה היו לפניה...). בסיכום כללי מאוד אפשר להגיד שהסדרה הזאת לא משהו בכלל. הכתיבה רק בסדר, נוטה לקלישאות, הבימוי לפעמים מעניין אבל הרבה פעמים עושה את הסדרה לא אמינה, השחקנים חסרי כריזמה (ויופי). מה שכן עושה את הסדרה טובה, באופן מפתיע, הוא העלילה שלה. בעונה השלישית בעיקר, שהייתה מפוצצת בעלילה טובה. בעונה 4 העלילה הייתה פחות טובה, אבל היא הצליחה לעניין.

זה מן חטא שלי, לראות את הסדרה סוג ד' הזאת, אבל אין כמעט סדרות בקיץ.

Its Always Sunny In Philadelphia – פילדלפיה זורחת

סדרה של הרשת FX, שלכאורה נראית כמו סדרה קטנה, מוזרה, לא מוכרת ולא מושקעת. ות'אמת, היא כזאת. וזה מה שעושה אותה כל-כך מעולה. השחקנים הראשיים גם המפיקים שלה, והיא פשוט מטורפת וחוצה המון גבולות. כל הדמויות הן של אנשים מטומטמים, רעים וחרא אנשים, שרק צורחים אחד על השני כמו בסדרות ריאליטי. אבל הבדיחות שם פשוט קורעות אותי מצחוק, וזאת נראית לי הקומדיה היחידה שמשאירה לי חיוך/צחוק לכל אורכה. היא מטורפת, שונה ויש שם את דני דה ויטו בתפקיד קבוע. מומלץ לאנשים שיסבלו אותה.

Dexter – דקסטר

סדרה שמבוססת על ספר שנראה לי רק 5 אנשים בעולם מודעים לקיומו, אבל לא נורא. אוי, דקסטר. רשת שואוטיים החליטה להפציץ בסדרה המשובחת הזאת לפני שנה. סדרה בכבלים אחרי הכל, גדושה באלימות מילולית ופיזית, וגם בסקס (טוב, לא הרבה). הסדרה פשוט... מעניינת. עזבו את העלילה עם האייס-טראק קילר, היא מעניינת ומכילה טוויסטים טובים (אוקיי, כמעט), אבל מה שמעניין באמת הוא הדמות של דקסטר. כי לעזאזל, מתחילים להזדהות עם רוצח סדרתי וחסר אנושיות (האמנם?). הוויס אובר שלו עושה המון. ומייקל סי הול שחקן נהדר.

חובה.

Weeds – העשב של השכן

עוד סדרה של שואוטיים, נוטה יותר לכיוון סדרת קיץ למרות שהיא מתחילה מאוחר. והיא, בפשטות, הדבר הכי טוב בטלוויזיה. אין עוד חיה כזאת. המשחק, הבימוי, הכתיבה, ההומור, הדרמה, העלילה. הכל, הכל פשוט נוטף ממנה ברמות מטורפות. אם בהתחלה אנשים זלזלו בה והיו בטוחים שסדרה על אמא, אלמנה, שמתחילה למכור סמים בפרברים נשמעת כמו גרסה הזויה של עקרות בית נואשות, טעו. אמנם יש דמיון, אך כאן מדובר בסדרה פשוט מושי-מושלמת. בעוד העונה ראשונה נטתה יותר לכיוון קומדיה שחורה, העונה השניה הפכה לסדרה עלילתית רצינית (ומצחיקה) ומעניינת, והעונה השלישית ממשיכה באותה מסגרת (ואפילו מצחיקה יותר). מרי לואיס פרקר בתור ננסי בוטווין פשוט שחקנית מעולה, ודמות מעולה.

עכשיו, זה באמת חובה.

הפיילוטים (כלומר, הדברים שלא ראיתם)

Reaper – CW

הנה, הרשת מחליטה לעשות קצת כיף. ריפר מספרת על בחור שבגיל 21 מגלה שההורים מכרו את הנשמה שלו לשטן (ריי וויז, שמתגלה כליהוק נהדר) והוא כעת מחוייב לעשות משימות בשבילו, משהו כמו "צייד ראשים" של אנשים שברחו מהגיהנום. השחקן הראשי, שברח לי השם שלו, קצת מעיק. הוא היה בסדרה "הלופ" ואפילו כמה פרקים בשנות ה-70, אבל הוא די מעצבן. הסדרה עצמה משעשעת, מעניינת ונראית כמו משהו בעל פוטנציאל להיות מהנה. אה, כן, קווין סמית' אחד המפיקים של הסדרה.

Gossip Girl - CW

אמ, סדרה חדשה של יוצר האו.סי, ג'וש שוורץ, שבדיוק כמו הסדרה הקודמת שלו מדובר על כמה אנשים צעירים, בגיל התיכון, שבמקום לחיות באורנג' קאונטי, הם פשוט חיים באפר איסט סייד של ניו יורק. כלומר, עשירים. קשה להגיד עליה שהיא סדרה טובה, היא נוטה יותר לכיוון טראש. יש כמה דמויות מעניינות, אבל העלילה עצמה לא ממש, למרות ה"טוויסט" כביכול שכולם קוראים בבלוג של מישהי שמכנה את עצמה גוסיפ גירל, שמתארת את כל המתרחש (בקולה של קריסטן בל א-לה "ורוניקה מארס"). כמנהג האו.סי, לסדרה יש פסקול נהדר, אבל לפי הפרק הראשון יש יותר מדי ממנו (אין שניה של שקט). הפרק השני הצליח לעניין טיפה יותר, וגם להצחיק יותר (שזאת ההתמחות של ג'וש, אני מניח). אני אתן לה עוד כמה פרקים.

Chuck – NBC

הסדרה השניה העונה של ג'וש שוורץ, שמשתף פעולה עם McG, שאין לי באמת מושג מי זה, אני רק יודע שהוא במאי קליפים והבמאי של "המלאכיות של צ'ארלי". בכל מקרה, הסדרה עצמה נראית הרבה יותר מבטיחה. היא מספרת על איזה גיק מחשבים שחבר ותיק שלו, שהיה ב-CIA, מעביר לו מידע מודיעיני די מסווג, והדבר הבא שהוא יודע זה שמלא סוכנות ביון בארה"ב מחליטות לרדוף אחריו. הפיילוט היה פשוט מעולה, מצחיק, ומותח, ועם סצינות אקשן שלא מביישות קולנוע.

Journeyman – NBC

כרגע ראיתי רק פרק אחד, את הפיילוט. הסדרה מדברת על בחור אחד, נשוי +1, שפתאום מתחיל לחזור בזמן באופן אקראי (האומנם?) לאירועים שונים, בשנים שונות. האם מדובר בעלילה מקורית במיוחד? לא

האם מדובר בסדרה מעניינת? כן, ת'אמת כן. הפרק הראשון הצליח די לרתק אותי, והוא נראה יותר כמו סדרת דרמה עם אלמנט על טבעי, מאשר סדרת מתח רגילה. אבל נחכה ונראה.

Pushing Daisies – ABC

כי אני תמיד שומר את הטוב לסוף. וואו, פשוט וואו. אני לא יודע מי בחר את הסדרה הזאת בשביל ABC, אבל הוא עשה בחירה מצויינת. בריאן פולר, שאחראי על הסדרה המעולה Dead Like Me ז"ל (משחק מילים?), החליט לעשות עוד סדרה על מוות. הפעם מפן קצת שונה, על בחור שמגלה מגיל צעיר שהוא יכול להחיות מתים על ידי נגיעה, אך אם יגע בהם שוב הם ימותו. נשמע מעפן? זה לא.

הפרק הראשון הקסים אותי כל-כך, אבל כל-כך. היה לו בימוי ייחודי, ילדותי ושונה. זאת סדרה שונה מכל מה שהיה פה, ונראית כמו משהו שאמריקאים מטומטמים לא יוכלו לעכל. היא מקסימה, היא שנונה וכתובה היטב, השחקנית הראשית מעולה והסדרה פשוט... מעולה.

הבעיה? הקונספט שלה, מתאים יותר לסרט מאשר סדרה, גם הסגנון שלה, ואני חושש שהיא לא תשרוד יותר מדי, לא בתור סדרה מעולה כמו בפרק הראשון שלה ולא מבחינת רייטינג (בעיקר כי הם מטומטמים!). אבל נחכה ונראה.

זהו זה, אני סיימתי.

הולך להיות מרתק מאוד.

חן.