כולנו מחפשים אחר אושר.
מי מאיתנו לא?
אנחנו מחפשים בכל מקום עד כדי נואשות.
עד כדי אמונה עיוורת בכל דבר שיכול לתת לנו סיכוי מהיר לאושר רגעי או המשכי.
חלק מאיתנו מוצאים את זה בבן זוג, ולאלה שיש להם את זה , הם ברי מזל.
חלק מאיתנו מוצאים זאת בעבודה.
חלק אפילו מוצאים זאת בלימודים.
חלק מוצאים זאת במשפחה.
חלק בחברים.
חלק באירועים.
אבל חלק לא מוצאים.
מה איתם?
מה עם אלה שלא מאושרים? מה קורה שם?
הם מחפשים זאת בנואשות אובססיבית .
מחפשים בהימורים.
במעשים.
בהישגים חושניים.
בהישגים חומריים.
ומנסים ומנסים ומנסים.
יש כאלה שאפילו משכנעים עצמם שהם מאושרים במה שהם עושים.
וחלק....
חלק לא מוצאים זאת.
לא בסביבה שלהם ,
לא בחברים לא בחושניות לא בחומרים לא בבת זוג , לא בלימודים לא בכלום.
ויש גם את אלה שמאבדים.
כל מה שנשאר לנו לעשות זה לקוות שמתי שהו ...
רק מתי שהו , לאו דווקא כרגע...
אנחנו נמצא אותו ...מצא אותו ונדע , נדע שהכל בסופו של דבר מסתכם בזה...
בזה שאנחנו הצלחנו...הגענו ולמרות הכל מצאנו.....
כנגד כל הדברים שעברנו וכל הדברים שעשינו ....קיבלנו את שלנו...
את מה שאנחנו מבקשים....
ויש גם שיודעים שהוא כל כך רחוק וכלכך חסר שלא רואים את הדרך לשם בכלל..
לא יודעים איך להגיע אליו ......
חשבתם פעם על המשפט האור בקצה המנהרה...
הבעיה היא לא לראות את האור ...היא להגיע אליו..
היא לנסות לראות את המנהרה עצמה...מה יש בה ומה טמון בה..
אין לי מושג למה אני רושם את זה ....אבל נחמד לי לרשום פה , אני יודע שאפחד לא קורא פה כבר ואולי אני מעדיף את זה ככה...
אולי אני מעדיף שאנשים יחלקו איתי מחשבות ...אבל כרגע , זה בסדר מצידי , יש לי איפה לרשום אותם שיצאו מהראש שלא יתרוצצו שם ..
שאני ידע שהם כן משוחררים כל הרגשות והמחשבות שלי ואנשים נגישים אלייהם...
שהכל שם...בחוץ.....
ומה אפשר להגיד ...אני מחפש בינתיים...
אז מחפשים ...
אני יודע איפה הוא ...אני רואה את האור בקצה המנהרה , או שאני יגיד בקצה הבור...
יש כאלה שגם בטוח מרגישים שהחיים הם לא מנהרה דווקא...הם בור ,
האושר ברמה אחרת בכלל מאיתנו ...ואנחנו צריכים לטפס רק כדי להיות בגובה שלו קודם ...כדי שנוכל להיות בדרך אליו...
ואני ממשיך לנסות.....ממשיך........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
