קמתי היום בבוקר בידיעה שהנה עוד יום עובר.
בקושי ישנתי בלילה, התעוררתי משום מה ב-05:30 מסיבה לא מובנת.
מוזר היה לי. למזלי הצלחתי להירדם שוב.
היה לי היום ראיון עבודה למוקד שירות לקוחות. למי שחושב אחרת..
לא, לא התקבלתי למרות שהייתי מאוד חייכנית ומקסימה.
לא התאכזבתי ידעתי שאיכשהו זה מגיע לי על המצב הנפשי הנורא שאני נמצאת בו.
סביר להניח שכשאני ארגיש יותר טוב, אני גם אקרין את זה ואז גם יקבלו אותי.
עכשיו אני אצל ההורים, מורידה טפסי הרשמה לבתי ספר למשחק מהאינטרנט. קצת גולשת.
נחתי פה כמה שעות טובות.
פשוט לא מרגישה את עצמי. סוג של comfortably numb
יהיה בסדר בסופו של דבר.
אולי זאת התקופה הזאת בשנה.
מיאו..
שירה:/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
