הנושא הזא כ"כ מציק עד שזה כואב לצערי. כן, אני יודעת, אני פאטתית אני בוכה בגלל שיש כנראה יותר מדי אנשים שרוצים להיות בקשר איתי. או שהם כבר מחזרים אחרי או וואטאוור. פאטתי לא? אין לי בעיה עם כמה אנשים אבל מדוע זה לא משני המינים? זו אחת הבעיות...תקופת היובש הרומנטית מבחינת הנשים הורגת אותי. אני רוצה להרגיש את המגע הנשי על גופי. את השירים היפים ביותר והארוטיים ביותר כתבתי על אישה. ועכשיו עם זה שיש לי הרבה סקס עם גברים, אין לי מוזה בשיט. איגור ביקר אותי שוב והביא לי צמיד מבאר-שבע [גם לא יש אחד דומה] וגוש קטן של מלח מים-המלח. כ"כ מתוק ומדהים, פשוט לא מאמינה שהוא חזר לחיים שלי שוב. אבל משום מה נראה לי שאני חוזרת על אותה טעות שעשיתי לפני שנתיים וחצי רק הפעם אני נכנסת יותר עמוק לזה והפעם אנחנו גם מושפעים מזה.
לפני שבוע חשבתי על זה שאולי אני לא אעשה מסיבת יומולדת, אבל יכול להיות שזה מה שיעודד אותי מהדיכאון שלי. ולא לא נראה לי שהדיכאון שלי הוא רק בגלל שחסרות לי בנות ויש לי יותר מדי בנים. זה לא זה בכלל. זה גם זה שעדיין אין לי עבודה, ואני רוצה לאהוב את העבודה שאעבוד בה. אני מתגעגעת לאנשים מסויימים, שיכול להיות שהקשר איתם לעולם לא יחזור להיות מה שהוא. הקטע הוא שלמרות שיש הרבה אנשים אנשים סביבי, אני מרגישה לבד לבד ובקושי מסוגלת לדבר עם מישהו על דברים שמציקים לי. יש לי פלאשבקים מנובמבר האחרון שוב, ביחוד באמצע סקס וזה כ"כ נורא.
מתגעגעת, ליובל וליובל. לשניהם. אוף, מדוע מעולם לא שמרתי איתם על קשר רציף...?
מיאו.. שירה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
