לא מצליחה לעשות עבודות. בכלל. לא מתרכזת.
הדעת שלי מוסחת כל הזמן בעניינים אחרים, כמו למשל עכשיו שאני צריכה לכתוב עבודות אבל אני כותבת בבלוג.
היו לי להכין לעד סוף השבוע האחרון 3 עבודות ב- 3 קורסים שונים. ולהשבוע יש לי להכין עוד 3.
אני בחיים לא אספיק.
מה גם, שיש את העבודות של סוף שנה. ולהכין מצגת לשבוע הבא, למרות שאם לא אכין את העבודה הקשורה במצגת עד שלישי הזה, אני לא אעשה מצגת.
ויש מבחנים.
ויש עוד מיליון דברים.
ואין כוח!
ורוצה להיעלם!
ולא להיות פה יותר!
ללכת לישון ולא לקום!
העבודות האלו הורגות אותי מבחינה מנטלית ופיזית ואני לא יכולה להרשות לעצמי הפסקה, מנוחה או משהו בסיגנון.
בשבועיים האחרונים היו לי 3 התמוטטויות עצבים, והרגשתי מותשת פיזית ונפשית.
בימים האחרונים אני מרגישה שאני כל כך טיפשה, מטומטמת, לא יוצלחת, מפגרת ושבאמת בסוף לא יצא ממני כלום.
זה נכון. עובדה.
עבודה שקשורה לרוקי- אני לא מצליחה לסיים.
עבודות עם נושאים ממש מגניבים חוץ מרוקי יש לי ואני לא מצליחה לסיים אותן.
כן, אני יודעת שזה הכל חלק מהפרעת הקשב שלי, אבל זה מתיש.
ואם אני לא אסיים, זה פשוט ישב לי בראש ויטרטר לי.- שירה את מפגרת שלא סיימת את העבודות האלה! כולם יכולים לכתוב עבודות שכאלה אז מדוע שאת לא תכתבי? לא תסיימי?
ואם אני לא אגיש השנה, אז אצטרך לדחות את הקורסים ולעשות אותם בשנה אחרת. ואני לא רוצה ללמוד הכל מחדש. זה לא יהיה לי פחות קל.
אני לא מבינה בכלל איך חשבתי על האפשרות ללמוד באקדמיה. [הוראת חינוך ליסודי, התמחות ספרות במסלול לצדק חברתי].
הלימודים האלה מעניינים ומעשרים, אבל כל כך לא מתאימים לי.
הכל כ"כ מונוטוני, למרות שזה לא משעמם. בכלל לא. זה מעניין.
אבל אני צריכה לימודים עם אדרנלין.
אני לא מאמינה שויתרתי כ"כ מהר על התיאטרון.
אני כ"כ מתגעגעת לבמה, לשיעורי משחק, פיתוח קול.
אוף..
למה נהיה לי כ"כ רע בלימודים האלה?
אני כל כך לא רוצה לעזוב. כיף לי שם.
רק העבודות עושות לי רע. ממש רע.
די!!!!!!!!!!!!!!
מיאו..
שירה:/