יומנו של הסוכן ק.
 אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי? |
| 9/2003
 רוב ומיעוט - פונקציות מספריות או חברתיות?
"אדם אחד עם אומץ-לב הוא רוב.", אמר תומס ג'פרסון (נשיא ארה"ב בתחילת המאה ה-19).
"מי שמצביע, משפיע." בבחירות דמוקרטיות בהן רוב האנשים אינו מצביע, המיעוט שכן הצביע, הוא זה שמשפיע. כך מיעוט זניח באוכלוסיה יכול בתיאוריה להכריע את הבחירות ולהגיד מה הוא הרוב. בעצם בסופו של דבר משנה הרוב מתוך אלה שהצביעו ולא מהכלל.
"אבל אמא/אבא, כולם עושים את זה." לא פעם ילדים אומרים דברים שכאלה, ללא כל אחיזה במציאות. הם רוצים להיות כמו "כולם", אך בעצם כאשר רוב חבריהם גם רוצים להיות כמו "כולם", ולכן בסופו של דבר הרוב מתבססים על המיעוט שהחליט בעצמו ולא על סמך אחרים. המיעוט הבטוח בעצמו קובע לרוב.
וכעת לסיבה שאני כותב את הפוסט הזה...
"כולם עישנו גראס חוץ ממני." כותבת האחת, אך בתגובות בעצם מגלה בהפתעה שהרוב המספרי (לפחות של המגיבים, שאינם מהווים מדגם מייצג, אך בכל זאת משהו) אומר אחרת לגמרי. גם חלק מהמגיבים עדיין חושבים שהם מיעוט, או לפחות לא הכי גאים בזה שהם מעולם לא עשו את זה.
לעתים נראה לנו שהמצב הוא כזה ולא אחר כי יש רוב צעקני ויש מיעוט דומם. כך למשל ניתן לחשוב שהעולם יותר גרוע מאשר הוא באמת, כי שומעים רק את מי שמתלונן - ולא שזה מפתיע, כי למי שאין על מה להתלונן אינו מתלונן, ולא ממש יש סיבה להיפך ללכת ולהגיד כמה טוב. זועק רק מי שרע לו. וכך ניתן לחשוב שלכולם רע, כי שומעים רק את אלה שרע להם, אך זה רק כי לכל מי ששומעים רע, ולא כי זה לכולם.
- - -
תגובות, תלונות, הצעות, ובכלל סימני חיים של קוראים בבלוג שלי - אתם מוזמנים להגיב! :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
