| 12/2003
 דכאון, תקווה ואושר (או: כשאתה יודע מה אין לך)
"האדם המאושר ביותר הוא זה שאינו שואף להיות מאושר יותר."
כשיש משהו שאין וניתן להשיג, יש שלושה מצבים, לעתים הם שלבים, בדרך:
- אתה לא יודע שחסר לך משהו, ולכן אתה שלם עם מה שיש, מאושר ושמח בחלקך.
- אתה יודע שחסר לך משהו, ואתה יודע כמה טוב שיהיה אבל לך אין, ואז אתה מדוכא, משתוקק לדבר, ומקנא במי שיש לו.
- אתה משיג את הדבר, ואתה שוב מאושר כי יש לך אותו, עד הדבר הבא, וחוזר חלילה.
כך למשל לגבי אהבה. בהתחלה, בצעירותך, אתה לא מבין מה כל העניין. אתה מסתדר בלי זה. אח"כ אתה רואה ש"כולם" (1, 2) בזוגות ואתה לבד, ואתה רוצה אבל אין לך. לבסוף, בד"כ, אתה מוצא, ואז אתה מאושר. ולעתים אז אתה מאבד, וחוזר חלילה, רק שזה כבר יותר גרוע לאבד לאחר שידעת בעצמך איך זה.
כך למשל עובדות פרסומות. בהתחלה, אתה חי בשלווה ולא יודע שמשהו חסר לך. הסלולרי שלך בסדר גם רק כדי לצלם, העור שלך לא מרגיש יבש, הערוצים בטלויזיה שלך נראים מספקים, הגיזרה שלך בסדר גמור, האוכל שלך טעים למדי, וכו'. ואז הפרסומות משכנעות אותך אחרת, שהכל לא בסדר, שמשהו חסר לך, ושכמובן המוצר שלהם ישפר את זה. אם וכאשר אתה רוכש את המוצר, אתה עשוי להרגיש טוב יותר, אבל עד המוצר הבא.
כך עם כל אחד שאתה פוגש שמצליח יותר ממך, שיש לו בית יותר טוב, יותר חברים, חדר יותר מעוצב, הורים יותר נחמדים, אחים ואחיות שתמיד רצית או להיפך, ולמרות שקודם הרגשת טוב עם מה שהיה לך, כעת אתה יודע מה היה יכול להיות אצלך הרבה יותר טוב, ואתה מצטער שזה לא. לעתים מישהו אחר, או אף אותו הנ"ל, יראו בך משהו שלהם אין. כשזה משהו שאי אפשר להשיג או שיש בו גם צד רע מלבד הטוב - אז נשאר לשמוח בחלקך, ולהיות מאושר בשל הדברים שיש לך ולמרות מה שאין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
