| 1/2004
 פוסט זה נכתב מאז השנה שעברה
הזמן ממשיך לו ברציפות, המחשבים מונים את כמות השניות מאז תאריך כלשהו, מחוגי השעונים מסתובבים להם, כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וסביב השמש, ורק בני האדם הם אלו שהחליטו לחלק את הזמן - לשנים, חודשים, שבועות, ימים, שעות, דקות, שניות ומאיות.
החלוקה היא לשם מעקב אחר המחזוריות בטבע. עונות השנה חוזרות על עצמן פעם בשנה. הצל על הירח משנה את צורתו במשך החודש, כל חודש מחדש. סדר העבודה, המסחר והמנוחה חוזרים על עצמם כל שבוע. חלופת האור והחושך חוזרים על עצמם כל יום. היום מתחלק לשעות, אלה לדקות, אלה לשניות, אלה למאיות, אלה לאלפיות, וזה כבר לנוחות הספירה. (ניתן למשל גם לחלק את היום ל-1000 חלקים, כפי שהציעה חברת Swatch).
החלוקה ברמות שונות מאפשרת התייחסות וחישובים נוחים – כיוון שבכל רמה הספירה היא יחסית קצרה (למשל: יותר פשוט להגיד שהשעה 10:35 מאשר שעברו 635 דקות מאז חצות), וכן התייחסות נוחה לזמן מוערך (למשל אפשר להגיד את שנת הלידה, כדי להעריך את הגיל, בלי בעצם לפרט את התאריך המלא).
בני האדם, רווי הסמליות, מציינים בצורה מיוחדת מעבר של יחידות מידה (כגון מעבר המילניום, חגיגת יום הולדת, שנה חדשה, מספר חודשים למערכת יחסים, וכו'), גם מלבד פונקציונליות (כגון מנוחה ביום פעם בשבוע). לסמליות בוודאי סיבה, ואני לא בא להוקיע אותה, אך לדעתי היא לעתים מוגזמת.
רבים מסכמים את השנה שעברה, ומתכוננים לשנה הבאה. כאילו הזמן אינו המשכי אלא בא בחלקים. כאילו השנה הזאת עשויה להיות שונה לגמרי, והקודמת לא קשורה. כאילו שדברים טובים ורעים ישתנו כיוון שהשנה, כפי שאנו מונים אותה, ישתנו.
גם אם אין עם מי להתנשק בחצות, זה לא אומר שצריך לחכות עוד שנה כדי לחוות את זה. גם אם משהו לא הולך טוב, לא צריך לחכות לשנה חדשה כדי להחליט לפתוח דף חדש. גם אם מתחיל חודש חדש, זה לא אומר שהפוסטים הקודמים אמורים להזרק ככה לארכיון, אבל זה כבר לא בשליטתי.
אני מאחל בזאת את כל הדברים הטובים שאפשר, לכולכם, אבל לא מכיוון שזו שנה חדשה, אלא בכלל, לכל החיים, מאז ועד עולם. חיים טובים, מוצלחים ומאושרים!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
