החיה כאדם או האדם כחיה?
יום חופש טיפוסי.. הכנתי כמה מטלות שנתנו לנו לחופש ושחר קפץ לביקור חפוז..
לאחר שהוא עזב החלטתי לראות טלוויזיה וזפזפתי בין הערוצים.
ראיתי ויוה לה באם ומתי שהערוץ יצאתי לפרסומות המשכתי לעבור בין הערוצים.
במקרה העברתי לנשיונל ג'אוגרפיק וראיתי קטע של חתולת בר מיוחדת (כמעט בגודל של ברדלס) שמנסה למצוא מחסה טוב לגורים שלה... החלטתי להישאר בערוץ הזה...
גיליתי שלחיות יש הרבה יותר נימוסים והרבה יותר ערכים מבני האדם.
למשל: התנים חיים בלהקות, ברגע שאחד מהם צד טרף תמיד הוא יכבד את כולם, והכבוד של הביס הראשון ניתן תמיד למבוגר ביותר בלהקה.. אני ראיתי את זה כמין סוג של כבד את אביך ואת אימך.
דוגמא שנייה: הצ'יטה מגנה על הגורים שלה עד גיל שנתיים בערך, היא זו שמוצאת להם אוכל שתייה וכו'... היא תעמוד למשמר עליהם תמיד גם אם זה כרוך במוות.
אפשר להגיד שהדברים האלה שהחיות נולדות איתם זה אינסטינקט... וככה המוח שלהם בנוי
אבל מה אנחנו בני האדם שונים? אני בטוח שגם לנו יש בגיל ילדות את אותם אינסטינקטים ואותו מוח בסיסי המאפשר להתקיים... אנחנו יצורים עליונים מסוגלים לפתח שפה ולהתקדם בהרבה מן החיות... אז למה אנחנו לא משתמשים ביכולת הזו כדי לחזק את הכבוד הזה שבין התנים או החוש האימהי הזה בעוד יש אנשים שלא מכבדים זקנים או אימהות שנוטשות את ילדיהם?
יום שישי נעים!
Assaf
בבלוג זה
בכל הבלוגים
