ילדה קצת שונה..
מה כותבים שאין מה לכתוב? =] |
| 5/2005
 יש לי פול דברים לספר :)
טוב אז נתחיל בזה שאתמול היה את ל"ג בעומר.. היה די נחמד... בכיף הייתי נישארת עוד.. אבל יש לי אמא פולניה אז הייתי צריכה לחזור מוקדם מה לעשות..
טוב אז ככה יש לי שתי דברים מרכזיים היום..
אחד זה כמובן מוגי... אז נתחיל מהסוף: הוא שם אותי על איגנור!
והכל בגלל שאני ילדה כל כך מפגרת ודפוקה... ואיך אני תמיד מצליחה לקלקל לעצמי כל דבר שטיפונת הסתדר לי... אוף.. אם אי פעם אני השנא את עצמי זה רק בגלל זה..
טוב אז ככה הסיפור הוא כזה.. אני ניכנסתי לבלוגים בכינוי של חברה שלי.. ואז סתם התחלתי לדבר איתו כזה והכל והייתה שיחה סבבה והיה ממש מצחיק והכל בסוף אני שואלת אותו "אתה יודע מי זאת?" אז הוא אומר לו. אז אמרתי לו כזה.. "זאת אדוה.. מה קורה?" אז הוא היה נורא נורא אדיש.. וזה מזה עיצבן אותי אז שאלתי אותו מה אתה לא יודע מי זאת אדוה נכון? אז הוא אמר שניה אני צריך לחפש למי באיסיקיו שלי קוראים ככה... זה היה *כל כך מעליב!!!* כאילו אתם אולי לא יכולים להבין למה.. אבל לא יודעת.. זה היה כזה בום בשבילי אז סגרתי את השיחה.. עכשיו ראיתו אותו במצלמה אז הוא כזה היה בשוק!! הוא בכלל לא הבין מאיפה זה נוחת עליו ואז הוא התחיל לדבר איתי בכללי כזה ואמרתי לו "מה אתה לא זוכרת אותי ומצידי אתה יכול ללכת להזדיין" וכל מיני כאלה.. אז כתבתי לו באיסיקיו והוא הבין מי אני והוא אמר שהוא שכח שככה קוראים לי.. כאילו ומה עדיין מעליב.. בונה אני מדברת איתך כבר כמה חודשים בחיים לא טרחת ללכת לפרטים שלי ולבדוק מה השם שלי? או לפחות לשאול אותי??? יעני הוא חושב שהוא? לא יודעת זה ממש העליב אותי.. והוא התחיל לבקש סליחה וכאלה ואני המשכתי "מזה משנה גם ככה מחר אתה תשכח אותי" וכאלה והוא אמר שגם ככה הזיכרון שלו דפוק אז אמרתי אז לך לרופא או משהו כזה ואז הוא אמר "אני יודע שפישלתי בגדול ושאני לא הסלח לעצמי על זה בחיים" ובקטע הזה הוא כבר בכה.. כאילו ממש בכה... ואני כמו שהבטחתי לעצמי אחרי מה שהיה אם רז [שבכיתי בגללו המון] שאני לא בוכה בגלל בנים מהאינטרנט.. יעני אנשים שהם לא ממש קרובים אלי ושאני לא ממש מכירה אותם.. ואז אמרתי לו כזה אני לא יכולה לריב איתך כי אתה יודע *שאני אוהבת אותך* ואולי נפסיק כאן וזה.. אז הוא אמר לי "את צודקת נשמה חבל לריב אבל באמת אני לא הייתי בסדר ואני יודעת את זה" יעני הוא לא אמר שהוא אוהב או אפילו משהו בסגנון.. ואז אמרתי לו שאני צריכה ללכת ואחרי איזה 10 דקות חזרתי וכתבתי לו.. "סתם אמרתי לך שאני אוהבת אותך.. זה באמת לא נכון.." או משהו כזה.. ואז הוא כתב לי:
*היה נעים להכיר אותך...אם לא תראי אותי פה יותר
אל תתהי למה..שיהיו לך חיים נפלאים..חבל שלא אוכל להיות חלק מהם..
ביי*
אפילו עכשיו כאילו אני לא יכולה לקרוא את זה.... זה מזה קשה לי...
אווווף.. מה לעשות??? אשמת מי זה? אני או הוא?
טוב עכשיו במעבר חד מאוווווווווד לאחותי הבינונית הגר..
השבוע ניגמר לה המלווה.. יעני היא יכולה לנסוע לבד.. והיא מזה מתלהבת מזה היא כל הזמן נוסעת לחברות שלה ומסיעה אותם היא גם לוקחת אותם לקניות וכאלה אתמול היא באה לקחת אותי מהעיר יעני בלילה והיא מזה "השתוללה" על הכביש.. יעני נסעה הרבה יותר מהר ממה שמותר ועברה על חוקי תנועה וכאלה.. יעני זה מזה מפחיד.. היא בטוח גם עכשיו ככה.. כי שהיא לבד אז לא אכפת לה.. אני התערבתי עם אבא [הוא לא יודע את זה] שעוד השנה היא עושה את התאונה הראשונה שלה.. וזה ממש מפחיד אותי.. כי היא מזה קרובה לזה..
היה לי לכתוב עוד על אבא שלי ועל חברה שלי.. אבל אין לי כוח יותר
אז אני יסיים לכם פה שיר שאני מזה אוהבת.. לדעתי זה שיר ממש יפה וגם הוא מתאים למה שהיה לי מוגי..:
כבר לא יודע נשמה טובה, מתגעגע
אולי זה לילה אחרון
מזמן לא בא לו בלעדייך, לא כדאי לו
בשום דבר אין פתרון
וכל יום שאת לא איתו
יום עובר לא לידו
וכל יום שאת לא איתו
מה הטעם?!
קריר בינתיים, ראש קטן, עוצם עיניים
מוכן לבלוע את הכל
על הברכיים מחווה ללב מתמוסס לו ביין
יכול לראות אותך דרכו
יום שאת לא איתו
יום עובר לא לידו
וכל יום שאת לא איתו
מה הטעם?!
כבר לא יודע נשמה טובה, מתגעגע
אולי זה לילה אחרון....
דרך אגב הגשתי סוף סוף את העבודה בהיסטוריה..
לפחות משהו אחד טוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
