לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ילדה קצת שונה..


מה כותבים שאין מה לכתוב? =]

כינוי: 

בת: 36

ICQ: 234864705 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2006

שהכל מתנפץ...


שמשהו שהאמתנו בו ואהבת אותו אכזב אותך זה יכול להיות כואב, אבל משהו שהערכת שהוא היה מושא הערצה שלך והשאיפה הכי גדולה שלך זה הייתה להיות כמוהו, זה גומר אותך...

הכל שם, בחדר ההוא, נשמע אחרת, כל הצביעות הזאת גומרת אותי... עד כמה שכולם מנסים להיות אופטימים ולשפוך קצת "אור" על הדברים זה לא יכול להשמע אחרת, פשוט לא יכול. אז תפסיקו לנסות ותראו את זה כמו שזה.. כל מה שקרה קרה, לא צריך לנסות כל הזמן ליפות את זה.. אתם פוגעים ומשקרים רק לעצמכם, ויותר מכול פוגעים ומשפיעים אליה.

הוא רואה את זה נורא מוגדר נורא פשוט ומובן, כי רק ככה הוא מבין דברים, כזה אטום, שונא אי וודעות, שונא לא לדעת, שונא להפסיק לחשוב- שונא לשנות דרך חשיבה, אבל היא רואה את זה כל כך שונה כל כך אחר ממנו כל כך עמוק וקשה, ולאו דווקא נכון, כל כך בעיניים השחורות שלה, כל כך מעוות הכי פסימי שיש, היא פשוט לא סומכת עליה שהיא עושה את הדבר הנכון, היא רוצה לקחת את השליטה לידיים שלה היא פשוט רוצה להחליט בשבילה..
אבל כולם כולם מחפשים את מי להאשים, את הפסיכולוגיים את היועצים אותה.. אני לא יכולה להאשים אותם אני לא יכולה להאשים אותה, אני יודעת שבסוף הכל יפול על אישה אחת, והיא כתמיד תקח את זה הכי אישי ותראה את זה הכי שחור שיש, כמה היא עוד מסוגלת לספוג? למה היא תמיד לוקחת על עצמה את האחריות? מישהו צריך להסביר לה שהיא לא יכולה להחליט על הכל ושתעזוב את זה שתפסיק להתעסק בזה כל הזמן.. כי מה שקרה קרה והיא עדיין לא ה' למרות שהיא הייתה שמחה להיות אחת כזאת, היא כבר לא שולטת בכל מה שקורה לילדים שלה, למרות שזה עצוב לה וכואב.. שהיא לא אחרית על הגורל שלנו, ושתפסיק להאשים את עצמה, שתתחיל לירוק במקום לספוג, שתתחיל להיות חזקה ולעמוד מול הבעיות ולא להשפיל ראש- שתיהיה אישה חזקה, וגם עם היא לא באמת כזאת שתעשה את עצמה כזאת בשבילנו ובעיקר בשבילה.

אבל היא-
הייתי אומרת לכם שאני רוצה להכנס לראש שלה, אבל זה לא נכון, הכל שם רע, פשוט רע ושום דבר לא יוצא בבכי, או בקיאה הכל עצלה בראש, אבל אין מי שיסביר או יגיד לה את זה, והיא גם ככה לא מוכנה להקשיב. חשיבה דפוקה. אבל ככה זה שאתה...

שמשהו שהאמתנו בו ואהבת אותו אכזב אותך זה יכול להיות כואב, אבל משהו שהערכת שהוא היה מושא הערצה שלך והשאיפה הכי גדולה שלך זה הייתה להיות כמוהו, זה גומר אותך...

אין לכם מושג, לאף אחד אין מושג מה באמת קורה איתי, אולי אני בעצמי לא ממש יודעת, וגם עם כן אני לא מתכוונת לספר. אל תנסו. בבקשה.

חייבת עוד לקיים הבטחה למישהו חשוב, בקרוב.
נכתב על ידי , 28/3/2006 22:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBoTeN :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BoTeN :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)