יש לי בחירה בין כמה בחורים שבכיף יבואו לשחרר לי אותם, ולא בקטע גס אפילו. כלומר, הם היו רוצים אולי גם דברים שאינם PG, אבל ממש לא חובה, וכל אחד מסיבותיו שלו, בין אם הן אשליה שבשלב זה לא ברור לי מה היא עושה שם, בין אם בקטע של פשרה שאני קצת מודאגת מלהישאב לתוך ההיגיון הקל שבה ובין אם בקטע של אולי להיות אהבת חיי, כי לא עשיתי שום דבר איום ונורא כדי להרוס הכל.

אף אחד מהם לא בן אגב. הידד לי שלא חשבתי עליו חמש שניות. סתם, האמת שאני בקושי חושבת עליו, פשוט מחקתי אותו מהפייסבוק אחרי הקטע האחרון שהוא שלף עליי (לקרוא משהו שכתבו לי על הקיר, ואז לנסות לדבר על זה איתי כאילו זה נורמאלי), והתחשק לי לחלוק. עכשיו הוא בחיים לא ירצה לדבר איתי יותר ולא יסלח לי לעולם. בן לא יודע לסלוח לי, זה קטע פסיכולוגי חצי פרויאדאני שכזה.

בכל מקרה השרירים שלי תפוסים בגלל תחביב חדש שמאוד משמח אותי, אני לא בטוחה שאני רוצה לומר מהו, אבל הוא גורם לי לשרירים תפוסים וסוג של אופוריה והתחביב הזה לא דומה לשום דבר אחר. בואו פשוט נגיד שזה התחביב המסתורי שלי וזהו.

החיים זזים מהר עכשיו וזה עושה אותי עצובה, אני רוצה זמן לעצמי, לבד, אבל זה לא יקרה, אז אני צריכה לאזור אומץ, לתת דחיפה ולהיות במיטבי.

ועכשיו אני הולכת לצחצח שיניים ולישון שמונה שעות.

אבלין, אני נשמעת עייפה, אבל זה טוב, כי זה אומר ששעות השינה שלי נהיות הגיוניות ושאני עומדת ברוב היעדים שלי.