הפוסט הקודם היה יכול להיות פוסט סיום כל כך טוב. מה חבל שאני מעדכנת.

בכל אופן, אין לי ממש ברירה, כל ההיסטוריה שלי פה. או לפחות משהו מספיק קרוב לאמת בשביל להזכיר לי חלקים מסויימים מההיסטוריה שלי.

אני די נכנסתי מתוך פתיל מחשבה הקשור לבחור הקבוע (שימו לב שהוא לא חדש יותר! אם זה ימשיך ככה הוא אפילו יעבור למועדפים בטלפון. לא שזה מטריד אותו, הוא משום מה שם לב ומתמרמר למחצה רק מכך שאני שומרת אותו בתור 'שם-פרטי' + 'איפה הכרנו'). הכרנו בתחביב האהוב שלי לפני כמהשהו זמן (נראה לי ש'כמהשהו' זה כמו אויה, אם הבלוג היה פתוח לחיפוש, היו יכולים למצוא אותי לפי הביטוי הזה).

אז זו הסיבה שנכנסתי, אבל בעצם אני נוטה לבחור את הבחורים שלי ככה שלבטח אצטרך למלא טופס חפירה על כל חיי מהרגע שנולדתי ולספק להם קישור לכאן (היי חוקר אקסטרה משקיע!), ולא בא לי לספר דברים אישיים שלנו. קודם זה לא היה ככה, הדברים הרגישו רק שלי. מה שכן, הסקס מדהים. 

אבלין, להיות מאוהבים זה כיף, אפילו שאני קפואה מבפנים (אומרים פגומה מן היסוג בעקרון, אבל אלו סתם קטנות)