קדימון: עורך דין אחד ששמו ש' פנה לחברתו למקצוע - עורכת הדין ב'. ב' סיימה לפני שנתיים את לימודי המשפטים שלה ואביה - שופט בית המשפט, איש דיני תחבורה, רכב, תנועה ושאר דברים זזים, תמך בה.
כל כך תמך עד שזימן את ש' שיכשיל אותה בתיק התחבורה שכל כך רצתה לנצח בו. תיק קטן, קייס משפטי יש.
בום ובבום דעתה הוסחה. נעלמו מסמכיה נעתקה נשמתה, הבחור בתשלום סיבב את ראשה.
אך אבוי מתוחכמת היא ב' היא לא סתם, ביררה וגילתה ש-ש' הוא ר' מבטן ודם.
ור' נעלם וב' המומה, השופט מכסאו צופה ודבריו לנחמה.
ועכשיו נתחיל
כנראה ללמוד מטעויות זה לא הצד החזק שלי בניגוד למה שתמיד חשבתי. אניחוזרת עליהם היסטורית.
בחיים המקצועיים, עושים גרפים, טבלאות, מנתחים, יושבים, מתדיינים, מזדיינים, מחפשים, מעגלים ויוצאת החלטה. בחיים הפרטיים קשה לקבל החלטות קשות, למרות הקריצה שהן לפעמים מציעות.
קריצה היא בונוס מהשמיים.
אם נגיד עלה ירוק היו נכנסים לכנסת, הקריצה הייתה שאר המצע. ז"א, כל המצע שהוא לא לגלזציה. או לדוגמא העובדה שהגימלאים נכנסו, יש בזה קריצה – זה לא באמת 7 אנשים שאכפת להם מהזקנים.
מספר אחד הוא מפעילו לשעבר של פולארד, שעשה טעות שנחשבת כטעות הגיוס הגדולה ביותר בהיסטוריית המוסד. מאז, ההוראות מקפידות על גיוס סוכנים זרים לגמרי. לא יהודינים שעלולים להתבכיין (מבלי לפגוע באף אחד) וכל זה כמובן יש לציין (כמו החץ, אסון צאלים ב', האטום והגיל של שמעון פרס ) על פי פרסומים זרים.
מספר אחד הוא מבעלי קרקעות בעולם שעושה יותר ממני, ממך ומראש הממשלה הקודם/הבא/מ"מ/פרץ, גם יחד.
מספר 4 הוא עסקן רמת גני הזוי. אם תבדקו את התוצאות, תגלו שדווקא בעיר שאינה נחשבת לענייה במיוחד – רמת גן, קיבלו הגימלאים את מירב הקולות. כל השאר – הזויים כפליים. הצבענו (אני אומרת הצבענו כי אני מרגישה חלק מהטרנד. אם לא היה כזה דבר 'עלה ירוק', גם אני הייתי בטרנד הזה. בנוסף לכל זה, התנדבתי לעזור להם והיום אני מכה על חטא), כי חשבנו שחבורת זקנים לא יכולה להיות משהו רע. אבל זו בדיחה 7 מנדטים. טוב, עוד מעט יהיו עוד פעם בחירות, אולי אז במקום לשבת בבית ולא לעשות כלום, אני אצא לשטח ואחלק מציצות לנערים מתבגרים שזו הפעם הראשונה שהם מצביעים ותחת השפעת השפיכה הראשונה הם ילכו כמו עכברים אחרי חליל לשים 'קנ' בקלפי.
באיזשהוא בלוג מישהי דיברה על 'סבאלה ירוק' – האיחוד של עלה ירוק והגימלאים. נשמע מעניין. במיוחד אם נוריד את הסבאלה ונשאר רק עם הירוק.
וואלה יצאו בשירות RSS. RSS זה איזשהוא שם לפרטוקול כלשהוא. בקיצור ובתכלס – שירות שמאפשר לנו לפתוח תוכנה עם ממשק קריאה, להגדיר מאיפה אנחנו רוצים שהנתונים ישאבו (PASSIVE) והתוכנה תעשה את הנפלאות עבורנו. זה טרנדי, זה גוגל, זה מייקרוסופטף זה מנכלים זה כולם.
אני לא מבינה את השיגעון הזה.
יש RSS שמדבר על הורדת קטעים ויזואלים. זה משהו אחר וזה לא רע. זה עדיין לא עדיף על הקיים ברשת לטעמי, אבל זה לא רע. זה כמו טלויזיה קטנה עם דרישות מוגדרות מראש. סבבה.
אבל התוכנות שנועדו לשאוב מידע:
- מחסלות את הרשת. הגולשים לא רואים פרסומות. מה? כל כך מפריע לקרוא על הבחירות שיש באנר מעל הכתבה? לא. נכון, פופ אפים זה מכה נוראית, אבל באנרים וקישורי טקסט מתונים? אין בעיה עם זה.
- מחסלות את החדשנות – בשביל מה להשקיע באתר ואז לגרור את גולשיו ל RSS? בעתיד, אם זה הכיוון וזה לא, נפתח שירות RSS וזהו. תום עידן האתרים המחדשים? לא ממש.
- מחסלות את התקשורת – השהייה באתרים מפרה. היא מלמדת. היא מקשרת בין אנשים (לא רק לטובה, אבל זה מה יש ועם זה ננצח).
- זה כמו עיתון. זה מת. זה OLD. נכון, זה מתעדכן, אבל זה מציג לנו את הרשת האמיתית. הרשת האמיתית היא שמורן אטיאס פתאום מופיע לך מול הפנים בפרסומת לאורנג' או שגוגל מציירים איור קטן עם רמז עם הלוגו שלהם. הרשת זה אנשים ואם נהפוך לצרכני רשת ולא לגולשים שהם צרכנים נבונים, סופנו כבספרי המדע הבדיוני ה HARDCORE-ים ביותר.
TheRaveN
זה כאילו כל פעם שאני מסיימת לכתוב איזה פוסט ונגמר לי פרץ הכתיסה יש עוד שאריות, כזה אפטר שוק שלא מאפשר לי לסגור את הפוסט לעוד איזה חמש דקות, כי אני כאילו ממשיכה בשוונג. חושב - לשים קישורים כמו בעבר? וואלה אין לי כוח לחפור עכשיו. חוץ מזה שהדברים נוקבים מדי גם ככה, אם אני לא טועה, יצא לי תוקפני למדי ואתם מכירים אותי - לא כזו תוקפנית. אני שורטת אבל לא צולקת. הי, עמיר פרץ, שומע...תעשה טובה חבוב. אני יודעת שלא הרעפתי עליך שבחים. אבל תעשה טובה מותק, אני אבריש לך את השפם - תפיל את העסק, תשבור את הכלים. בוא נלך לבחירות מחדש ותיקח חצי מכוחם של הגימלאים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheRaveN 2.0