טוב אז אורגן אצלי ערב בנות, ערב כהלכתו עם פאק אחד קטן – ידיד של חברה רחוקה, הזדנב לדירתי.
צנועה ככל שאהיה, זכר שותל עיניו בעומק הדמיון ושולף משם את מיטב הקצפות, זרנוקי המים חושפי הפטמות, סירופים למינהם, קשירות, זרע לפנים וכל השאר. ראינו סרט קורע (מת לצחוק או לצעוק ואין לי מושג איזה פרק זה היה ויש מצב שזה היה החדש שעוד לא יצא בארץ כי זה הגיע מהרחוב בניו יורק. 4.99$ והעולם בכף היד).
הפוץ הפיץ את משנתו המתפלצנת – נשים הן הן הגזע העליון, החזק, השליט ועם זאת – המדוכא זה שנים בידי גברים מהפכנים שהתרגלו לשלטון בכוח המדע. הקיצר – חרמן טילים. עם הזרע שלו אפשר לעשות פירסומת לקוטג' אקסטרה גושים, מרוב שלא טעם, טעם זיון מזה חודשים, אם לא שנים. דיביל (שזה לא דביל, זה דיביל).
הלכו השיירה ונשארתי לבד. כמה חיכיתי לרגע הזה עם הקפה והמרפסת החצי פתוחה. סיגריה. הבאנג בהישג יד למקרה אישה.
מנהג ידוע בקרב הסטלנים שמה שנשאר מאחור – נשאר למארחים.
"דינג דונג" – האם זו סטלה חזקה או שצילצל הפעמונגגגגגג????
שלוש ועשרים בלילה, לקראת יום עמוס חוויות – מר פוץ בדלת.
"השארתי פה במקרה ת'קססה שלי?" שאל התם.
הקססה שלך נשאבה בשלוקון וחצי. היה שם אולי לג'וינט גמדים מכופפים (ורצוי שלא באו סחים לגמרי מהבית). לא נעים ובכל זאת היה נעים. החלטה מהירה....עיניים לצדדים...והאמת גם מבט חטוף על הגוף.
"בוא"
נכנס התיישב בלי שהזמנתי. עשה לי את העבודה קלה יותר. כמו ...לא זוכרת מי שהשקתה את סיסרא בחלב, הורדתי עליו חצי בקבוק חלב מעושר שומן, מוקצף בשמנת על מנת ה'רוסי הלבן' שאני מכינה ממתכון הזוי שנערך על ידי איש הזוי ממקום הזוי בהודו. הודו לאדוני.
האיש נפל. נפל נפל. אני מסובבת כמו אוהבת, שיכורה כמו ממטרה מחליטה כי זה הזמן להתחיל לסגור את הערב.
"קום!!!" והוא התעורר עוד בגרשיים הפותחים (תנסו לדמיין איך קצין מיון גרמני היה אומר את זה. אז ככה). קם.
"אההה...אאא.....וואללה....תגידי...את הקססה בסוף לקחתי....?" שאל מתוך זיכרון אחרון מזמן השפיות החלקית לפני המפלה הגדולה.
"עישנו אותה סטלן" אמרתי בחצי נחמדות חצי – לך מפה לפני שהדברים שלכם עפים מהחלון. יש לי שוקר, סכינים ואני יודעת מה הגודל של הזין שלך. את זה ידעתי עוד לפני הערב. ככה אנחנו בנות, אוהבות לדוש בנדוש ואנחנו גם אוספות מפיות ומעריצות את הבק סטריט בויז לנצח!!!
(הרבה מידע לא? רוצים הפסקה? נעשה משהו נחמד. תעצמו עיניים בסוף הסוגריים האלה ותספרו קולות מארבעה מקורות סביבכם, תהנו מהחיפוש, האחרון לפעמים קשה אבל כמעט תמיד שם)
(נו די...תעשו את זה...מה זה שווה אם לא...תעצמו עייניים. תשמעו את הרעש סביבכם ותנסו לזהות מאיפה הוא מגיע. זה מרגיע)
הפוץ הלך ולא נגעתי בו. עם כרית דחפתי אותו החוצה ואחרי מקלחת חזרתי לקפה. חיממתי אותו. כרגיל.
TheRaveN
(לא, שתלא תבינו לא נכון, אני בעד עברי לידר. מתה עליו. אבל די עם התדמית של ההומו החמוד שגלגלצ מלטפים לנצח. איאפשר להעביר רגע של זיפזופים בלי להיתקל במקל הזיונים הזה. שר ומפזז, מדבר ונוגע. נו די, עברי...תגיד להם משהו. המלכה מתוסכלת ויהיה לה קשה לעזוב)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheRaveN 2.0