מכירים את זה שהבחור עולה אליך או שאת אצלו, רואים טלויזיה, מסתכלים, שירותים, קצת מדברים, מושכים זמן, נבוכים, מתים להזדיין כבר אבל זה נמשך לפעמים יותר מדי...לפעמים זה כבר מגיע למצב שאתם מתים לגמור את הערב וזהו, או לזנק על הטרף ומיד, מכירים? אני לא. אני ישר מזנקת שבא לי.
לא זינוק של 'שלוף תזין', זינוק שמבהיר לצד השני מה הכוונה פה ועכשיו. משם...הדרך פתוחה. לפעמים אני מובילה בעדינות, נוגעת, מתגרה, מוזגת משהו או מלקקת איזה קרטיב. לפעמים זה הצד השני.
הבחורים שנותנים להם קצת חופש, חושבים שזכותם לעשות הכל ומתחילים להפוך לי מיצי קיבה. הבחורים שמפחדים קצת (אולי זה חוסר נסיון, אולי רק חוסר ביטחון), מתלהבים לפעמים יותר מדי.
אבל יש דבר אחד, שקורה רק עם אישה. ז"א, חשבתי שזה רק אני ונשים, אבל ביררתי את הנושא לעומק ומסתבר שללא מעט מכרים/ות זה קרה.
אני מדברת על צחוק. על פתאום הבחורה שהתפתלה במקצועיות ושזרה אצבעות בשיערי כשאני עושה מה שעושה למטה, פתאום היא צוחקת. משום מקום. אני לא מדברת על גיחוך אלכוהולי או חיוך סטלני, אני מדברת על צחוק סאחי בלטה.
מוזר.
אז עלה אלי אתמול בחורון משכמו ומעלה. לא בגלל ה BMW ולא בגלל הגובה. בגלל מה שהוא עשה למען אחרים. אני לא אפרט יותר מדי אבל בניגוד לרוב הנדבנים הגדולים, הוא לא הגיע מתוך העושר והחליט שהוא מפצה על רגשות אשם בסיבסוד פסח למשפחה ענייה. הוא בנה לעצמו קריירה במקביל וללא קשר לפעילותו ההתנדבותית מאז ומעולם. סחטיין אמרתי לו.
"אבל זה עוד כלום, אני הרבה יותר מזה"
לראשונה בערב הבנתי שהבחור מלא בעצמו ומת לזיין לי את השכל.
אבל אני, אני חרמנית אני.
אני אוהבת לשמח לבבות של אנשים, של הבריות, אה אה.
אני חושבת שהעזרה הכי הומנית שיכולתי לחשוב עליה באותם רגעים הייתה עבודת יד פה מתואמת ומושקעת. קצת נגיעות, קצת חומרים, קצת ברגיל והרבה ב'לא'. מזיעים, מתלחשים, מתקלחים ו...אם היה טוב מתחבקים ואם לא, אז לא. אולי בעוד שעה יבוא בכל זאת. לא זורקים כל כך מהר.
אמרתי לו: "תגיד, כמה חברות היו לך?"
עכשיו תבינו. השאלה הזו נשאלת משתי סיבות אפשריות – האחת, את ילדה עד גיל 17. השניה – את אומרת בבירור: תודה רבה על הדיבורים, נראה שיש מה לטעום אצלך, תפסיק לזיין לי את השכל וקדימה!
וזו הייתה הכוונה שלי.
"אני וחברות זה סיפור ארוך..." התייפח היפיוף.
"אז תעזוב את זה, תראה לי מה שהן לימדו אותך" אמרתי וכמו בתרגיל בושידו יצרתי מהפך:
אקסטרים לונג שוט, שני אנשים זרים יושבים בסלון מרוחק. זה לצד זה בשתי יחידות ישיבה נפרדות. אין מגע בינהם. TheRaveN זורקת משפט לאוויר, הבחור משתנק, היא דוחפת רגל בין רגליו וידיים במקומות אסטרטגיים לאורך הכליות. כמו המקום שבו שמים את הג'ק לרכב. המצלמה מתקרבת, משנה זווית ומאיטה את קצב הופעת התמונות על המסך. חצי סיבוב לימין מבט מלמעלה, שני אנשים זרים משתמשים בגופם כדי ליצור פריט נוסף ללהקה או סתם בשביל אורגזמה טובה. על הבגדים, בתוך הבגדים, המצלמה יורדת לגובה המותן שלו. הוא עומד, ליד ספה היא מכופפת ואשכרה כמעט נושכת כריות, הטמפו מטורף המצלמה בפריימים איטיים כמו סרט שמורידים מסקס4פרי למחשב ישן ובקצב איטי.
טוב אנ אעצור פה כי הבנתי שאני סתם יושבת ומחמרנת את עצמי ויש לי עוד שעה פגישה חשובה ואני לא יכולה לבוא אליה אחרי או ממש, אבל ממש לפני סקס. חוץ מזה שזה נראה כאילו הפכתי לבלוגריות סקס האלה שכל המטרה שלהם זה לדחוף את הלינק בסוף. אז תתעלמו מהאתר שכתבתי שם. בכוונה כתבתי אותו שלא כמו שכותבים אותו כדי שלא ליצור איזה רושם מוטעה, אבל מרוב כל הדיבורים עליו....לא משנה.
בקיצור אנחנו עושים כיף חיים והמצב הוא שאנחנו שוכבים על הספה הגדולה שלי בסלון, אני עם הגב לגב הספה והוא חוץ ביני לבינה. עם היד הוא עוזר למה שצריך להיכנס, להיכנס.
פתאום – ואני לא מצליחה ולו לשניה לשחזר למה איך ועד כמה חמור זה היה – צחוק גדול. צחקתי. הוא עצר במקום.
"מה קרה"
"סתם..." צוחקת חזק.... "לא יודעת, צחוקים..."
ואז עם תנועות מתאימות הבהרתי לו שימשיך כי לא שבעתי והוא כבר חווה יצירת זרעים מחודשת כי רוקנתי לו מאגרים של לפחות שלוש פריג'דיות.
בכל פסח יש דבר שאני מאד אוהבת. במקרה ראיתי היום ש'וואלה' פירסמו כתבה מצולמת אז החלטתי להביא לכאן כמה תמונות.
פעם היו שמים כוסיות, היום מוטולוגיה פרופישיונל (עם חזות של שחקנית פורנו חכמה):

וחלומה של כל זונה שראתה את 'אישה יפה' וציירה את הרכב הזה מגיע לאיטו ומציעה לה את ריצ'רד גיר, רולס רויס:

ולסיום, בדיחה קלה, מגרה ומעניינית:

TheRaveN
קצרצרים:
+היום זה פסח ב'? מה הקטע של הב'? אם זה פסח, שיהיה חופש טוטאלי שבוע רצוף ואם זה לא פסח, אז תמצאו שם אחר. עד מתי נתייג?
+אתמול – ודאי שמתם לב! – בעמוד המחשבים של NRG ('הרשת' או 'רשת' או 'עמוד המחשבים של NRG' – אנא אערף?!), ציטוט היום היה שלי. מדובר על איך ולמה אני קוראת לחרא הקטן רוג'ר ווטרס, חרא קטן. אז אם אתם מחפשים עוד ציטוטים הנה לכם – "מי חרא? רוג'ר ווטרס! ומי קטן? חרא קטן!" לקח לי שבועיים לחשוב על זה אז אני מבקשת, אם אתם עושים בזה שימוש ותולים את זה על שלטי חוצות והופכים את זה לדבר הבא, אנא מיכם, שילחו לי תנור ספירלות שיהיה לי חם בלילות הקרים. זה קשה להתחמם כשהבטריות (הייחודיות והבלתי ניתנות להחלפה!!!) של הויברטור נגמרות!!!