נפשתי, מודה.
היה כיף שלא מהעולם הזה. קיץ שטוף מינימום בגדים. ים מלא כוסיות, חטובות, שזופות.
מי שלא נראית ככה לא שם כנראה. יש כמה יוצאות דופן, אבל הן נראות כמו פרסומת לעולם
האמיתי.
גברים הולכים
במכנסיים לבנים מתנפנפים ברוח החמה. משקאות. סמים. עירבוב של סדום ועמורה.
חזרתי לפה
והרגשתי כאילו הוסיפו לי לפחות 3-4 קילו על כל גפה. כבד...אבל קריר. זה כיף. אני
אוהבת את השוקו על המרפסת שלי. עם החלון עץ זכוכית המעפאן שנתיקע לי כל פעם שאני
מנסה להיכנס חזרה. כבר קרה לי פעמיים שנשארתי לילה במרפסת. אני קוראת לזה לילה לבן
מאד.
פעם אחת זה
היה ממש סיוט שהפך לסבבה, פעם אחת זה היה סבבה ואפילו מתוכנן. לא הייתי לבד בפעם
השנייה כמובן. אבל בצורה מסויימת, גם לא הייתי לבד בראשונה...
טוב, מספיק
אודותיי ואודות סיכומים. שנת 2007 כבר צוברת תאוצה לקראת חודשי הקיץ שלנו, לקראת
קמפיינים בארה"ב, לקראת מלחמות היהודים, מלחמות הערבים, מסעות הצלב
והטכנולוגיה. הוווו....מה יפית בעיני טכנולוגיה....
Swicki. שמעתם על זה? טוב, לא עכשיו.
הבועה 2.0
מסתבר, שלא
כולם באמת יודעים מה היה בבועה 1.0. הרבה היו שם, הרבה היו בערך שם, הרבה חשבו שהם
שם, הרבה מספרים שהם שם, הרבה מפיקים רווח מזה שהם מספרים/סיפרו/חושבים או חשבו
שהיו שם.
תכלס, הכסף
הכי גדול שהלך, היה ניירות ולא שטרות. סיכומים. הפסדי החברות הגדולות. הקטנות קרסו
כי הן היו חרא והיו תלויות לא מעט בגדולות. המשפט של מייקרוסופט סימן את המהפכה
הגדולה ופתאום אנשים הבינו: מסאג' בהפסקת צהריים זה נחמד אם אתה עובד בחברה כמו
גוגל שמוכיחה חדשות לבקרים חדשנות, התעדכנות, דינאמיות.
כשאתה עובד
בחברה לתכנות צ'יפים ב C++, אישה מעולם לא נגעה בך ומגיעה שוודית
קוזינה ו'עוסה' את גבך, אתה מת. אתה בעולם אחר. ראיתי 'גברים' כאלה (כן, אתם עם
המשקפיים והקרחת כי לינוקס יובונטו לא עולה לכם על הפנטיום 0.02. מכירה אתכם,
הייתי בינכם כנטע זר!!אכלנו מאותו ה'מסטינג' – קערת נודלס שבושלה על ווק בוער למול
עינינו מידי צהריים או הקלקה על כפתור – 'אני רוצה אוכל' בתוכנת ה'פנק את העובד'
של החברה). ראיתי רואי חשבון שישבו בין האנשים, סיפחו לעצמם הצלחות והפכו ליועצים
בכירים. כישלונות העבר הפכו לסיפורי הנוסטלגיה של ההווה.
ראיתי אתכם
עבי משקף או רבי שנות שיממון על כרטיסיות זיכרון שנוקבו בעשרות חורים כשפת תכנות.
ראיתי אתכם מגלים את החלונות, את הגרפיקה ופתאום כל HTML-יסט
הוא מלך וכל FLASH-יט הוא משרד קריאייטיב.
אז למה הבועה
(ואין ספק שיש בדורנו, דור ה ווב 2.0 המקוון) השנייה לא מתפוצצת?
אולי כי היא
בנויה על דברים יותר טובים?
אולי כי היא
תלויה בהרבה יותר גורמים?
אולי כי
המשפט של מייקרוסופט הרתיעה חברות אחרות מלעשות שטויות? (רמז, אל תבחרו באופציה
זו)
אולי כי יש
יותר יציבות עולמית?
אולי כי תמיד
אחרי מלחמות של ארה"ב יש שיגשוג עולמי? (מלחמת היטלר נגד כולם, המפרץ
הראשונה, אפגניסטן ועיראק 2.0)
אולי כי
הפעם, כולם מנסים להיתלות על דפנותיה במקום לפוצץ אותה?
אולי כי הפעם
מייקרוסופט היא לא ממש חלק ממנה?
אולי כי הפעם
מייקרוסופט תהיה בסופו של דבר האופזיציה?
אולי כי מחר
בבוקר נראה כותרות שמייקרוסופט קנתה את YAHOO או AOL או
מי יודע? GOOGLE???
אולי כי כמה
מהאופציות הן אפשריות וחלק שטותיות וכולן קצת ציניות או סארקסטיות (ככה כותבים?)
או סתם רוח שטות.
אולי.
אבל מה בטוח?
או.
מה שבטוח הוא
שהרבה מאד אנשים בתקופה ההיא, עשו הרבה מאד כסף עד היום. לא כולם מנהלים גדולים.
לא כולם משקיעים גדולים. לא כולם מוצלחים ולא כולם ידעו לקבל מה שהגיע להם (יחסית
ל'מה שהגיע' באותה תקופה) וידעו לשמור או להכפיל או לשלש או יותר.
כבוד.
מאז
ההתפוצצות, המובילים בתחום הם אלו שבאו לתחום עם הכי הרבה כוונות, הכי הרבה יכולות,
הכי הרבה סקרנות, הכי הרבה מהכל – פורנו והימורים. זה היה בשבילם קרקע פורייה
להעסיק קודקודון HTML שהרוויח X
לפני יומיים, ב X פחות רכב, נייד, מסאג', מסיבות, עניינים
ואיזה 40% ממשכורת הבסיס. בהתחלה.
הוא אכל את
זה בשקט. הוא קידד להם. הוא עשה להם
מערכות לניהול תמונות, לימים...סרטונים. הוא הביא לידיעתם שאפשר לבנות מותג ברשת
וזה עובד, או לפחות תומך. אח"כ הם הבינו ממנו שזה גם צובר תאוצה וזה מגיע לכל
בית. 'זה יהיה יותר מהיר' הוא הבטיח להם שעדיין גלשו במודם 56K.
אז הם התחילו
לגלגל מיליונים.
ועוד
מיליונים.
ועוד.
ואז נכנסו
עולמות תחתונים לעניינים והפכו את זה מעסק למסחרה. לעסק רב משתתפים שהכל מותר בו
ומי ששורד זה מי שפועל. מי שלא פועל נכון מאבד את הכוח. מי שנעזר, משיג. מי שמשווק
נכון – פוגע באחרים.
אז הקודקודון
כבר עושה אלפים ופתח אתר משלו שמפנה לקזינו ומביא לו עוד משכורת וחצי בחודש. הוא
נוחת בקפריסין ושוכח את הפיגוע באילת.
אנשי
ההימורים הפורנו וכל אותן תעשיות מקוונות שבכל זאת לא נפגעו, מילאו כיסהם של רבים.
רבים שהיום מנסים לרוקן את הכיסים כדי למלא זוג מכנסיים נוסף. תבורכו. תעשו צעדים
חכמים. אל תפוצצו כלום.
שמעתם על סוויקי? לא עכשיו, תיכף.
אז מסתבר
שבין אלפי הדרכים שבהן מנסים הספקים לספק את צרכנות הדור מלא הכיסים (מעבר לזה
שלכל מנכלון בחוועה דוחפים ג'יפון ופלא-פון. כפול!! יש לו דיוידי באוטו אבל לפי
החוק אסור לו לראות. אז למי זה מיועד? לילדים והמשפחה. מתי הם רואים אותו? זהו עצם
העניין. לא. זה עצם של הכלב – אבל הכלב לא ראה את האוטו מבפנים אף פעם כי צריך
לקחת אורחת מחו"ל ולדפוק אותה על שולחנות הדיונים בערב של הכנות סגירת העסקה.
היה או לא היה?@?!?!@?) – מה עושים הספקים?
אומרים לנו –
תשקיעו בעתיד. קרנות, קופות גמל, עניינים, אלה מרוויחים אחוזון יותר, אלא מבטחים
לי את השפתיים הפנימיות מפני שחיקה, אלא מבטיחים לי מקל הליכה בזקנותי ואלה מזהים
חזה גדול ומציעים הקטנה.
אז הולכים
רחוק יותר. היום יש לכם שתי דרכים 'בטוחות' להצליח בעתיד (הרחוק? קרוב? אם הייתי
יודעת הייתי ברוקרית או לפחות מאפיונרית....:-) ) –
או תקנו
אדמה/חלקה על הירח, או שתיקנו דינאר עיראקי.
חלקה על הירח
חלקה או אדמה
או דונמים על הירח, זה לא סיפור חדש, אבל לאחרונה, כאשר צועדים יותר ויותר (לפחות
ברמה ההצהרתית) לקראת כיבוש הירח, זה נהיה טרנדי 'להשקיע' בזה אפילו עם זו רק מתנה
ידידותית.
דינאריים
עיראקיים
דינאר עיראקי
זה מושג שפלש לארץ בחצי שנה האחרונה ומסתובב בעולם כבר שנה פלוס. עוד לפני שהבשילו
בכלל התנאים כבר שמעתי על הסיפור הזה (ואני לא שופטת לא אותו ולא את החלומות על
הירח).
כמו גרמניה,
כמו כווית כך גם מקווים בעיראק, המטבע שהיה שווה הרבה והתרסק (בעיקר בגלל מעצמה
ספציפית), צפוי לעלות בטירוף. טירוף זה אומר שאם תשקיעו כאלף דולר היום, על פי
המודל הכוויתי יהיו לכם כשלושים עד שמונים אלף דולר בעוד 10 שנים. אל תתפסו אותי
בחישוב.
אז מה ממשי
יותר?
הדינארים זה
סיפור שחזר על עצמו. הדינארים גם יכולים להתאפס.
על הירח ספק
אם לעולם נשב כאוכלוסיה רגילה, בטח לא לפני מלחמת האטום הראשונה. אולי היא תביא
לשגשוג עולמי ואז גם השקל יהיה שווה משהו למי שהשקיע בזמן.
מה שהיה
ה'מנייה הבטוחה של ישראל' – טבע ומבחינת מטבע – הדולר האמריקאי, איכזבו. לעומת
זאת, אנשים משקיעים באנשים שיביאו אנשים כדי להציג להם פרסומות. ככה זה ברשת, ככה
זה בעולם, ככה זה קניון, ככה פורטל.
סוויקי זה
מנוע חיפוש.
"ואוו"
– אומר הקורא הותיק לעצמו. "זה כזה 90-טיז לספר על מנוע חיפוש חדש"
סוויקי זה
מנוע חיפוש חברתי.
"ואוו"
– אומרת הצעירה שיש לה בלוג עם 15 תמונות שלה עם חברות, שלושה אקסים מהבלוגיה
וחתול שאח שלה תלש לו את הזנב. "המילה 'חברתי' כבר ממש לא עושה לי את זה כבר
כאילו?!"
סוויקי, אם
יש כזה דבר, זה במילים פשוטות: "שלום גולשים יקרים. אני מנוע החיפוש החדש
מבית ויקיפדיה. אני משלב תוכנה/אלגוריתם שמסווג את האתרים ואני מתבסס על קהילות של
אנשים כמוכם שיכולים לשפר את המנוע הלומד".
המכונה
והאדם. יחד.
נפלא.
זכיתי ברוך
השם לראות ביקור ראשון מבית סוויקי לפני חודש ומאז זה מתרבה. ברוך הבא לעולם.
בהצלחה!
TheRaveN 2.0
רגע לפני סיום: תודה לאל שנענה לתפילותי והביא עלינו חשיש סביר ומעלה
לאחרונה. תודה.
א. דן. חלוץ. עכשיו תורם של שני הליצנים האחרים.
ב. מה ארקאדי מבשל ברשת?
ג. מה גלר ואריה עמית מבשלים?
ד. מה עוד מתבשל?
ה. יהיה טעים?
(בטוח!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheRaveN 2.0