חכמת הבהמות
מי יודע מה יהיה כאן |
| 9/2009
ואם אני מיליארדר - אסור לי להיות גם רוחני?
ושוב עמכם, להגיגון קצר, תגובה על טור של נעה ידלין באתר "העין השביעית". ידלין כותבת, מצויין כהרגלה, נגד כתר ה"רוחניות" שקושרים לעצמם כמה בעלי הון, כמו שרי אריסון ואילן בן דב.
היא כותבת, כאמור, יפה מאד, והעשירים-רוחניים באמת מהווים מטרה די קלה, ובוודאי שאני מסכים ליציאתה נגד ההחצנה היתרה של משהו שמקומו הטבעי בנפש פנימה וב' אמות. אבל אני לא משוכנע שאני מסכים להפרדה החדה שהיא עושה כשהיא כותבת: "רוחניות וחומריות הן שתי
גישות שונות לחיים, שהבחירה ביניהן משקפת שלל הכרעות מוסריות וערכיות. זהו
הקרב הוותיק בין חיי העיון לחיי המעשה, בין ה"ויטה אקטיבה" ובין ה"ויטה
קונטמפלטיבה". משבחר באחת מהן, יכול אדם לעשות בזמנו הפנוי ככל שירצה". האם אדם שרוב זמנו מוקדש לענייני חומר, אינו יכול להגדיר עצמו כאדם שקרוב אל הרוחניות - אם בזכות עיסוקיו בזמנו הפנוי ואם בזכות משהו, שאינו נמדד בכמות הזמן המוקדשת לו אלא באורח מחשבה ובהרגשה פנימית?
האם מוכרח אני להיות עני כדי להיות רוחני?
בכל אופן טור מעורר למחשבה, ובכלל טוריה של ידלין מומלצים בחום.
| |
| כינוי:
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
