בלוג אישי - שם זמני (בשעון מקומי)

כשבאים לקנות מצלמה, חשוב לתת את הדעת על הנושאים החשובים באמת. אלה שאחרי שהמצלמה כבר ברשותנו, נותנים את האפשרות האמיתית להשתמש בה בכיף.

אני לא ממליץ על מצלמה מסויימת, או על חברה מסויימת, אלא על הדברים שבעיני הם המשמעותיים. כל העצות מתייחסות לאדם הקטן, הצלם המזדמן. צילום מקצועי זה סיפור אחר.

לכן, הכי טוב זה לשאול את עצמנו עבור מה אנחנו צריכים את המצלמה. אם התשובה היא לצילום ביתי מזדמן, אירועים קטנים, טיולים וכאלה – יש לי כמה טיפים נהדרים.

מגה פיקסל: 8 זה די והותר. היום לא מוכרים הרבה מצלמות כאלה, כי יש גם 10 ו-12. לדעתי זה לא משנה. ככה או ככה זה בסדר.

זום: זום דיגיטאלי זה סתם – התעלמו ממנו במפרט; אצלי בכלל כיביתי אותו. זום אמיתי ("אופטי") של פי 3 זה סטנדרטי. לא כדאי לקנות פחות מזה, אבל 4 או 5 יכול להיות הרבה-יותר נחמד ושימושי. חשוב לשים לב שכשהמצלמה כבויה העדשה מתקפלת כמה שיותר פנימה, ושיש לה כיסוי אוטומטי.

סוללות: לדעתי לא כדאי לקנות מצלמה על סוללות אצבע רגילות. זה אמנם סוג שזמין בכל מקום, אבל מצלמות על סוללות מיוחדות מחזיקות יותר זמן, והן מהירות יותר, קלות יותר ודקות יותר. אני קניתי לי סוללה נוספת (רזרבית), וזה עלה עוד כמה עשרות שקלים.

גודל: אני בעד מצלמות שנכנסות לכיס או לתיק קטן. יש לי אחת כזו, והיא מחזיקה טיולים כמו גדולה גם כשהיא בכיס.

גודל מסך: מעל 2.5 אינץ' זה הרבה יותר כיף. (וראו גם בהמשך, בעניין העינית.)

זיכרון: כמה שיותר יותר טוב. אני מסתפק ומסתדר עם 2 ג'יגה. בתמונות של 8 מגה פיקסל זה נותן לי כ-1000 תמונות. החישוב פשוט: לכל ארבעה מגה-פיקסל של תמונה נדרשים כמגה של כרטיס זיכרון. מצלמה של 10 מגה-פיקסל מצלמת כ-400 תמונות על ג'יגה אחד.

וכמה דברים קטנים:

עינית: מוכרים גם מצלמות בלי עינית, ואז המסך יכול להיות גדול יותר. אצלי זה כך, ואני מרוצה, ומעולם לא חיפשתי את העינית.

מייצב תמונה: זה טוב ומחדד תמונות שמצולמות בערב, אבל אם כן – זה צריך להיות בעדשה או בחיישן (ולא: "דיגיטלי").

מהירות הדלקה: המצלמה שלי נדלקת מהר מאוד, ותוך פחות משתי שניות אני יכול לצלם. זה נהדר, אבל זה בלאגן לברר פרט כזה מראש.

צג מגע: החזקתי בידיים דבר כזה רק פעם אחת, וזה נתן רושם סבבה לגמרי.

(יש לכם טיפים נוספים? תגידו לי!)