אני לא יודעת מה עובר עליי.

כל דבר קטן מציק לי.

'למה הוא לא בא?'

"כי הוא לא רצה לראות את כולם"

עיצבן אותי התירוץ העלוב הזה של לא להגיע אתמול.

ואז כששמעתי עם מי הנסיעה.. בכלל עשה לי רע.

הפריע לי.

ואני לא יודעת למה.

אז יצאתי משם, כי לא יפה להישאר בכזו סיטואציה כשאני לא ממש שם..

אבל המחשבה הזו של 4 חודשים היתה תקועה לי בראש כל היום..

ואפילו הלילה וגם עכשיו...

4 חודשים.

מת העולם.