שבוע שלא הייתי פה...

כמה עצוב לי להגיד שלא קרה הרבה השבוע...

באמת עצוב לי להגיד את זה.

אבל  לא קרה הרבה.

חיים אישיים?

כמו שכתבתי קודם, אמנם לא מפורש כל כך, אבל זה זה..

לא משהו גם כן.

אין אף אחד. מצד אחד רוצה מישהו, כי יש בי הרבה לתת.

מצד שני לא רוצה אף אחד, כי מפחדת לתת מעצמי כדי שלא יזרקו לי את זה חזרה לפרצוף שוב.

מצד שלישי, כשכבר יש משהו שאולי יכול להיות משהו, אני בורחת מזה כי "אין לי פרפרים". באמת לא היו לי, והחיננית טוענת שאולי לא צריך כי "תראי לאן פרפרים הביאו אותך פעם קודמת". אבל גם בורחת מזה כי מפחדת.

אז מי שאני רוצה, לא רצה אותי.

מי שרוצה אותי - אני לא רוצה. לא ככה בכולופן.

אז מתוסכלת.

עבודה? לא משהו. מחפשת עבודה עכשיו כי נמאס לי שרשמית אני עובדת, אבל מעשית חודש שעבר לא הגעתי אפילו למאה שעות עבודה (וזה לא שאומרים לנו מראש "אין עבודה השבוע" ואנחנו יכולים לעשות משהו אחר בינתיים. לא. אם היו לי ביצים הייתי אומרת שמחזיקים אותי בביצים. As it is, אני אומר שאולי מחזיקים בשחלות...)

לדבר עם הבוס הדביל שלי יעזור כמו כוסות רוח למת, ואני לא יכולה לחיות ממשכורת של פחות ממאה שעות עבודה. לא לחיות ולא לכסות את החובות שלי.

אבל אני לא מוצאת שומדבר גם כי השוק קשה כרגע באופן כללי, וגם בגלל שהקו"ח שלי לא מרשימים במיוחד.

אה, כן.. אני גם לא יכולה להיות בבית שלי יותר מיומיים כי משהו בכפר עושה לי אלרגיות ואני פשוט בורחת מהעיר.

אז זה זה.

אין לי כבר כוחות להתמודד עם כל הדברים האלה.

כל הלשבת בבית הזה כל כך לא טוב להערכה העצמית שלי, כי "למה את אוכלת את זה? את תשמיני"

כי אני ממש צריכה לדאוג לזה כרגע מרוב הסנטרים שיש לי...

אני שוב מרגישה כמו שהרגשתי כשהייתי עם רגל שבורה.

פדלאה, שמנה (המוח יודע שאני לא, אבל עדיין.. מרגישה ככה..), משעממת, ובאופן כללי חוסר רצון לעשות דברים.

אבל אני עושה, כדי שלא יגידו לי שאני על סמים...

מגיעה שוב למצב שאני לא אוהבת את עצמי.

מגיעה שוב למצב שאנשים אומרים לי "אוהב אותך" ואני צריכה להילחם עם היצר לשאול אותם "למה?" כי אני יודעת שהם יכעסו עליי...

שובפעם סחרור כזה שאין לי מושג איך לצאת ממנו..

מוצאת את עצמי רוכבת על האופנוע וצועקת עד שכבר לא נשאר לי קול (אני כבר צרודה חודש.. בדיוק בגלל זה זה לא מבריא...)

צועקת על עצמי, צועקת על העולם, על הבוס, על כל מי שעצבן אותי נקודתית באותו יום, על הבמאי, על עצמי, וגם.. אם שכחתי לציין... על עצמי.

כבר היה לי טוב!

לא יכולה עם הגלים האלה יותר