נגמרו לי הכוחות.

השבועיים האחרונים גמרו אותי, מכל הסיבות בעולם.

אם זה שקוטלנד, אם זה מה שקורה בעקבות שקוטלנד, אם זה העובדה שפגעתי באדם שמאוד חשוב לי מהרבה בחינות ורק לפני יומיים הצלחתי סוף סוף לדבר איתו ולהסביר, אם זה העובדה שאני לא עם האופנוע, אם זה העובדה שאני כבר חסרת סבלנות לחלוטין ורוצה לעוף מהבית.. אם זה הניתוחים הבלתי פוסקים שלי את עצמי...

אז הגעתי למצב שאין לי כוחות...

אתמול, לפני העבודה, וגם בהתחלה של העבודה.. פשוט נגמר לי.

הרגשתי שאני לא יכולה יותר.

פשוט נגמר לי.

ועכשיו אני מתחילה להרגיש את זה שוב.

קשה לנשום.. ולא מעייפות.. עייפה לי הנשמה מכל מה שאני מאכילה אותה..