כינוי:
הפלונטר בת: 45
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2004
לשתות לבד
אתמול הפלונטר רצתה לצאת לשתות. שחש אמר שאולי הוא יבוא כשהפלונטר אספה אותו ואת טיפטיפ וגיZ מהשדה. מן הסתם, שחש נרדם. הפלונטר לא חשבה אחרת. נסיך גם אמר שאולי הוא יבוא אחרי שהוא הודיע לפלונטר שראו אותה בטלויזיה (כן, הפלונטר עכשיו סֶלֶבּ!! בבקשה כולם להתרחק!! הסֶלֶבּ צריכה אויר לנשימה!!!). כצפוי, גם נסיך לא הגיע. גרגי הלך... טוב נו.. לא בדיוק יודעת מה הלך לעשות, אבל גרגי - בשבילך אני מקווה שהיא הסכימה לעלות על האופנוע. לודוויג עבד. החיננית עבדה גם היא. טיפטיפ וגיZ נסעו לאבא של הגיZ והאגיס ירד לאילת לצלול (והפלונטר לא יכולה לעמוד בנסיעה לאילת... לאילת יש רק מטרה אחת - נקודת מעבר לסיני...). אז הפלונטר עשתה מעשה, ויצאה לשתות לבד. שעתיים הפלונטר ישבה לבד, עם הגינס שלה, עם המחשבות שלה, כשכל מיני החלטות רצות לה מצד אחד של המוח לצד שני ככה פינג פונג בין שתי האונות... אחורי זה, בדיוק כשהפלונטר התחילה להרגיש עייפה - קיש הודיע שהיא בסוף כן מגיעה. אז הפלונטר חיכתה. קיש הגיע עם חברה, והפלונטר מאוד שמחה בחברתן. קיש, אם לא אמרתי לך את זה בזמן האחרון - אני אוהבת אותך המון המון, עד פלוטו וחזרה 30 פעמים.
| |
Focus
Can't sit still Can't lay low Can't breathe deep Can't look straight Can't be me Can't be her Determined to change Don't know what to Want to be special In my own eyes Want to be unique Want to be one of a kind. Need some things To clear in my head For my mind to think right And not jump around. FOCUS Ingenuity. Charisma. Asertiveness. Can one learn these As one learns to read? Need to give up The need to be right To be ablr to say I don't know Without a sting in my heart. Need to accept other's anger Without walking away With tears in my eyes. Need to forgive myself For mistakes of the past And learn to move on again Without looking back. FOCUS. Have to learn more. Have to be more. Have to not follow the crowd. Have to speak less Have to share less Have to not want approval. Have to stop dreaming Of things I can't change Have to stop wanting The things I can't have. FOCUS. Swim up the stream Not look away to the banks Stop playing safe Eyes on the goal Faith in the heart That to all things There's a time There's a place There's a purpose. To know that as one day ends Another begins And with it An endless array Of infinite possibilities To try again The very thing In which I failed yesterday. FOCUS. Do not accept defeat. Draw conclusions and rise again Stronger in will Stouter of heart. Ever more determined Ever more resolute. FOCUS. Follow paths to their end No matter how difficult They may seem. FOCUS. Be whole with choices For they are the ones That got me this far. FOCUS. Don't be afraid If I take a step back Use the space Between those steps To re-think. To evaluate. To estimate. And use as a stepping-stone For the next 2 levels. FOCUS. Keep your eye on the target. Do not get lost In the void of self-pitty. Do not fall down into the pit That's behind. Keep moving forward. One may stumble, One may fall to the ground And crawl But forward. FOCUS. I AM THE ONLY ONE IN CONTROL OF MY LIFE. I AM THE ONLY ONE WHO'S HANDS HOLD MY FUTURE. I AM THE ONLY ONE WHO CAN PUSH ME FORWARD. Focus.
| |
Bounderies of rain
And still you're there Still of the essance Still strong of mind But tame of heart My arm outstreched For you to hold And claim as your own For eternity shall pass Once more overhead And eyes shall close Beneath the setting sun And you there standing Swaying softly by the breeze Shall call my name Amid the rain Thunderclap snow rain All shall fall Outside the dome Protecting both You and me In isolation So complete And perfect still It rocks the bounderies of the world
| |
די, נגמר לי.
נגמרו לי הכוחות. השבועיים האחרונים גמרו אותי, מכל הסיבות בעולם. אם זה שקוטלנד, אם זה מה שקורה בעקבות שקוטלנד, אם זה העובדה שפגעתי באדם שמאוד חשוב לי מהרבה בחינות ורק לפני יומיים הצלחתי סוף סוף לדבר איתו ולהסביר, אם זה העובדה שאני לא עם האופנוע, אם זה העובדה שאני כבר חסרת סבלנות לחלוטין ורוצה לעוף מהבית.. אם זה הניתוחים הבלתי פוסקים שלי את עצמי... אז הגעתי למצב שאין לי כוחות... אתמול, לפני העבודה, וגם בהתחלה של העבודה.. פשוט נגמר לי. הרגשתי שאני לא יכולה יותר. פשוט נגמר לי. ועכשיו אני מתחילה להרגיש את זה שוב. קשה לנשום.. ולא מעייפות.. עייפה לי הנשמה מכל מה שאני מאכילה אותה..
| |
יום שישי בא עלינו לטובה...
והנה הולך לו עוד סופ"ש... שבוע הבא שוב שבוע עסוק... הפלונטר תסגור החודש קרוב ל300 שעות. עייף לה אבל טוב. זה הכל לבינתיים.
| |
עדכון שבועי
טוב. הפלונטר הגיעה לעדכן כמעה, כי פשוט לא היה לה זמן לנשום, שלא לדבר על לעדכן בלוגים. אז נתחיל. יום ראשון: הפלונטר לא היתה אמורה לעבוד, אבל היא הגיעה למחסן לקחת את המשכורת שלה (כי ככה זה כשמקבלים את המשכורת בצורה של צ'קים). ומה קורה כשבאים למחסן ביום שלא אמורים לעבוד? שחש אומר "בואי לדיסקונט" והפלונטר נוסעת לדיסקונט לעבוד איתו, ועם נסיך ועם הנוכל (הנוכל = ראש מחלקת מחשבים). עושים חזרה עם אוזניות של קליר-קום (מין מכשיר קשר חוטי כזה שאנשי הפקה משתמשים בו לעתים), כשהמפיקה מדברת ומדברת לנו באוזן (כוס אמק! תשתקי כבר! אנחנו יודעים איך לעבוד!!!). הפלונטר: "שחש, אתה יודע שהפלונטר לא אמורה להיות פה מחר, אלא בהילטון?" שחש: "את פה. תשכחי מהילטון" מה שבבסיסו הגיוני כי אם הפלונטר נשארת במקום נסיך בחזרות - היא זו שמכירה את האירוע. אז "ראש מחלקת אורקולי" התמודד עם העובדה שהוא צריך למצוא מישהו אחר להילטון. אז היינו אמורים לסיים בערך ב11 בלילה. בגלל נפילת חשמל ומחיקת חומר מהמחשב - נוספו לנו עוד שעה וחצי ככה, בשביל הכיף שלנו. 11 שעות. יום שני: הפלונטר קמה בבוקר, ונסעה חזרה לבנק דיסקונט. נפגשה שם עם שחש ונסיך, והיה אירוע. מכיוון שהפלונטר היתה אמורה לעשות בר-מצווה בהילטון ביום שלישי, "מנהל התפעול" רצה שהיא תבוא "רק לראות את ההקמה, 10 דקות ואת הולכת" . אז אחרי דיסקונט, הפלונטר הלכה להילטון. איזה 10 דקות ואיזה נעליים. 3 שעות הפלונטר היתה שם, עקב העובדה שהיא לא סומכת על "מנהל התפעול" ועל התורכי שיעשו עבודה כמו שצריך. 17 שעות. יאללה. מאגניב. יום שלישי + רביעי: הפלונטר מגיעה להילטון בשעה 9 וחצי בבוקר "רק לשעה, ואז תלכי עד הערב" . ככה אמר "מנהל התפעול". איזה תלכי ואיזה נעליים. לא רק שהפלונטר היתה שם כל היום, היא גם נשארה באירוע עצמו, בפירוק של האירוע, ובהקמה של האירוע שאחרי. עד 8 וחצי בבוקר של יום רביעי. 23 שעות. נסיך שאל את הפלונטר אם היא רוצה לבוא גם לפירוק של האירוע. "איך שאת רוצה. אם תשני אל תבואי. אם תקומי ויבוא לך - יאללה על העיניים שלך בואי" הפלונטר התעוררה בצהריים, התקשרה לנסיך, ובאה חזרה לעבוד עוד איזה 3 שעות ככה בשביל הטעם הטוב. מרוב שעות בהילטון - הפלונטר כבר קיבלה את הצורה של הH של הילטון! יום חמישי: בית עובד. הפלונטר עבדה באירוע חניכה של בניין חדש במרכז להדרכת כלבי נחייה לעיוורים. אירוע פלצני לכל הדיעות, מה גם שהפלונטר והצוות ישבו וחיכו למשאית 3/4 שעה בגלל המחסנאי הדפוק. אבל לא משנה. עוד 14 שעות לרשימה. מדברת עם שחש, פוגשת אותו בגוד-בר לדרינק שחיכה כבר כל השבוע. סוף סוף! קצת אלכוהול! יום שישי (כן, שישי!!): שחש אמור לאסוף את הפלונטר ב8 ועשרים, כדי להגיע להילטון ב8 וחצי. 8 ועשרה טלפון - "אני קצת מאחר, הילדים לא קמו בזמן" (כן, שחש.. הילדים... אתה מגיע לרמות חדשות של תירוצים, אבל לא משנה. אוהבת אותך גם ככה...) טוב, אני פה. 8 ו40, שיחת טלפון מנסיך - "עוד 8 דקות למטה" אין בעיה. הפלונטר מחכה למטה, יש נסיך, אין שחש. נוסעים להילטון. המשאית אמורה היתה להיות שם. אין קשר בין משאית לבין שמיטה לבין הר סיני. המשאית איחרה רק בשעתיים. נסיך התפרץ על האיש מחסן שגם טרח להביא לנו בערך 5 דברים שלא הוזמנו במקום דברים שכן.. אבל לא משנה. בסוף סיימנו את ההקמה בדיוק עם כניסת השבת, סגרנו חשמל והלכנו. יום שבת: 5 אחה"צ - שוב הילטון. אירוע חלוקת גביעים לזוכים בתחרות גולף של "מועדון הגולף בקיסריה". עובדים עד 2 והולכים לישון. אז זהו. זה היה השבוע. היום היו לפלונטר מלאן ת'לפים סידורים לעשות, אבל הם כולם נגמרו. מחר הולכים לחפש מכנסי עבודה, ומחרתיים - חוזרים לעבוד. עייף לפלונטר.
| |
לדף הבא
דפים:
|