אבל אני, אני רוצה להיות הכלבה שלך.
אני רוצה לענוד קולר על צווארי, עם חישוק קטן מברזל שאליו תחבר רצועה ואותה תאחוז בעוצמה בידייך.
אני רוצה להיות שרועה לרגלייך, לכרוע תחתייך ולחכות להוראות שיצאו מבין שפתותיך, שאותן אחלום לנשק או לנשוך יום אחד, כאשר תתיר לי.
אני רוצה לחכות לך, להתגעגע אלייך, אני רוצה להרגיש דברים כמו ערגה וכמיהה וציפייה ותשוקה ששורפת בין הירכיים.
אני רוצה שתגיע הביתה אחרי יום ארוך בעבודה ותמצא אותי ממתינה לך בסלון, על ארבע, בראש מושפל ובישבן מורם.
אני רוצה להיות מופתעת כשארגיש את אצבעותייך חופנות את ישבני, חופרות בעור, מותירות הוכחות אדמדמות לנוכחותך.
אני רוצה לדעת שישבת במשרד וחשבת, אולי אפילו דמיינת, מה תעשה לי הערב כשתשוב הביתה.
אולי תאלץ אותי להתחנן, אולי תדרוש שאכניסו עמוק לגרון, אולי תמשוך בשיערי כל כך חזק עד שאצעק, ואולי בכלל תקשור בד סביב שפתיי ותאסור עליי להוציא הגה מהפה.
אני רוצה שתגיד לי דברים כמו "שבי", ו"ארצה" או אולי שתכנה אותי מידי פעם "כלבה מיוחמת".
אני רוצה להיות כנועה לך, אך מרצון ומהידיעה שגם כשאתה רודה בי ומשפיל אותי אתה גם מעריץ את המסירות שלי ומכבד אותי.
אני רוצה שתרגיש כמה אני רטובה ושתדחוף לתוכי שלוש או ארבע אצבעות ואז תצפה בי מלקקת בתאווה את מיציי.
אני רוצה שתכניס אותו עמוק וחזק, שגופך יהלום בי, יטלטל אותי קדימה ואחורה.
אני רוצה שתזקוף לך את הפעם הראשונה שמישהו חודר אליי מאחור ואני רוצה שזה יכאב ויענג אותי בעת ובעונה אחת.
אני רוצה שתעטוף את שדיי בשתי ידייך בכח, בזמן שהזין שלך מפלח אותי ומפיק ממני זעקות מהולות בתחנונים שתפסיק.. או שתמשיך.
אני אפילו רוצה שיום אחד תבוא עם חבר שאינני מכירה, תציג אותי בתור הכלבה שלך ותבטיח לו, בשמי, שאעשה הערב כל שיבקש. אני יותר מאשמח אם תעשו אותי שניכם, אחד בפה ואחד מאחור, כשהעיניים של שניכם מתגלגלות בחוריהן מעונג.
אני רוצה שהוא ישאל אותך איפה מצאת אותי, אני רוצה שהוא יגיד לך שאני מטפטפת, נוטפת, מרטיבה לו את הירכיים.
אני רוצה שתחייך לעצמך, אבל אני לא רוצה לראות את החיוך. אני רוצה להיות עסוקה בזין שלך שבדיוק השפריץ סילון שפיך הישר לגרוני. אני רוצה לגמוע כל טיפה ולהרגיש את הזין של חברך מתרוקן גם הוא בתוכי ואז ליפול לריצפה באפיסת כוחות.
אני לא יודעת...
זה יותר מידי לבקש? :-)
אתם בטח מופתעים, האמת שגם אני.
נ.ב - שונה קצת מכל מה שכתבתי, אבל בעיניי מחרמן לא פחות.
אוהבת עדיין, כל הזמן :-)
תאווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
