פנטזיות ארוטיות וסיפורי סקס -

[לאלו שלא עקבו - חלקו הראשון של הסיפור התפרסם בראש החודש, והוא הפוסט הקודם. תעדכנו, ומיד!]

הנה לפניכם ההמשך, קוראים וקוראות יקרים ויקרות, טוב בהרבה פחות מחלקו הראשון של הסיפור.

אתם בטח תוהים מדוע...

ובכן, למרות שזה נשמע הכי אבסורד בעולם, אני חולה. כן, כן, חולה. בקיץ. אני יודעת. ולכן, תצטרכו להיות מאד מתחשבים ולקבל את השפה הנוראית של חלק ב', את המונוטוניות ואת הבלאגן בטקסט בהבנה.

עמכם הסליחה, אולי, כשארגיש יותר טוב, אשכתב את הקטע הזוועתי הזה.

סוף שבוע נעים.

מהרתי לשירותים בתום חמשת הדקות. אני חושב שמעולם לא הלכתי כל כך מהר, גם לא בחדר הכושר עם המאמן האישי שלי.

הרגשתי את הלב כמעט פורץ החוצה דרך החזה שלי בצפייה להפתעה שהכינה לי דניאל (שמתי לב ששכחתי להזכיר את שמה). הבטתי ימינה ושמאלה, בודק שאף מורה לא יבחין בי בטעות נכנס לשירותי הנשים וחמקתי פנימה במהרה. האור היה כבוי ולא שמעתי דבר, אף לא רחש קטן. גששתי דרכי בחשך, רגליי כושלות ופוגעות בחפצים שלא הצלחתי לזהות. חוסר האונים ריגש אותי. העזתי להוציא הגה מפי ושאלתי בקול רועד

"דניאל? היכן את?" 

האור נדלק וזכיתי לראות את התשובה במקום לשמוע אותה. נשענת על הכייור, לבושה בביגוד תחתון מינימאלי, חייכה אליי דניאל חיוך רומז. הישבן שלה הורם מעלה וגבה קמור. שיערה מלטף בעדינות את גבה הרך והחזה שלה, עטוף בחזייה שחורה מעוטרת תחרה, בהק באור וסינוור אותי כמעט. חייכתי אליה חזרה והתקרבתי לנשק לשפתיה. אותו הטעם המתוק מרחבת הרקודים. אותו הריח המשכר, המגע הממכר. העברתי ידי בשיערה, מחליק אותה מטה לקשת שבגבה, מגשש את דרכי לישבן הקטן והמוצק של דניאלי. הגוף שלה רעד בצמרמורת קרירה והרגשתי את עור הברווז משתלט עליה. רכנתי לעברה והעברתי לשון חמה מעורפה לאורך גופה הצר, עד גבול החוטיני השחור שלבה. השתמשתי בשיניי כדי להסירו ממנה וירדתי עד כפות רגליה. עליתי חזרה עם הלשון השובבה שלי שנעצרה בין שני פלחיה. החדרתי לאט ובעדינות, נוגע-לא נוגע, את לשוני לפי הטבעת הצר שלה. ראשה נשמט אחורה באנחה חרישה.

"כמה זמן יש למשחק שלנו?" עצרתי את הטיפול היסודי ושאלתי.

"אני חושבת שאמרתי לה עשר דקות", ענתה דניאל בקול רועד.

'עשר דקות', חשבתי לעצמי, 'לא רע'.

גחנתי קדימה, דניאל סובבה את ראשה ונפגשנו לנשיקה לוהטת. חבקתי אותה חזק ונשענתי על גופה בידיעה שתצליח לשאת את שנינו. ידיי מצאו להן משחק חדש, הרי הוא כמובן, שדייה העגולים של דניאל. ירדתי לצווארה, נשכתי, מצצתי ולקקתי עד שיצאה אנחת הכאב והעונג שרציתי. ביד ימין צבטתי בחוזקה את פטמת שד ימין, ובשמאל לטפתי בעדינות. הקשת בגבה התעצמה וגדלה. התרוממתי ממנה, מסובב אותה אל מולי. הושבתי אותה על הכיור, עוצם את עיניה, התחלתי במסלולי החדש - תחילה, העברתי לשון חלשה על שפתיה, נושך קלות את השפה התחתונה שלה. המשכתי משם לצווארה הארוך, הותרתי סימן שבעבר נהגנו לקרוא לו "איקי". לקקתי את עצם הבריח שלה, שנראתה לי תמיד נורא מפתה, וגלשתי לחזה המתוק שלה. הכנסתי פטמה אחת לפי ואת השניה צבטתי קלות. ערבלתי אותה עם הלשון הרטובה שלי והמשכתי בדרכי מטה. עצרתי בפופיק הקטן שלה, לקקתי סביבו עיגול משורטט. נשקתי לו בחיוך שהדביק גם את דניאל שלי. כשהתקדמתי לאיבר מינה היא פיסקה את רגליה אך עצרה אותי.

"אין לנו מספיק זמן."

העברתי יד בין רגליה והרגשתי את הרטיבות שלה מטפטפת על הכיור.

"לא נראה לי שאכפת לך...", לחשתי לה, פותח את שפתיה ולוחץ את האבצע פנימה לאט. דניאל גנחה ופיסקה אפילו יותר את רגליה. אגנה נלחץ קדימה כנגד האצבע שלי.

"אבל את צודקת, לא כדאי, לא נשאר מספיק זמן", שלפתי את האצבע מתוכה בחיוך זדוני, מביט אל תוך עיניה ברשעות. דניאל נשכה את השפה והתאפקה. רגליה נסגרו בהססנות, קורצות לי לשוב ומתאכזבות מעצם העובדה שזה לא יקרה.

במהרה כבתה דניאל את האור. נצמדנו זה לזו, נשענים על הקיר ומתחככים זה בזו. הפשלתי מכנסיי (הבוקסר הצטרף אליהם) בזריזות, גופה של דניאל נדרך למגע הזין שלי בפלומת שיערה. כשנשמעו הדפיקות בדלת וקולה של שירי פילח את דרכו בחשך לאוזנינו, הכנסתי בתנועה חדה את איברי הזקור עמוק לדניאל שהתנשפה לתוך אוזני נשיפות רדודות ומהירות. הדלת נפתחה ושירי שאלה, "דניאל? מדוע כיבית את האור?". נכנסתי בבת אחת פנימה שוב, שנינו גנחנו בחוזקה, החזה שלנו פועם בחוזה, הלב מאיץ דפיקותיו לקולה של שירי. ובכן, למי שלא הבין, שירי הייתה חברתה של דניאל. אתם זוכרים? זו שבזמנו הרגישה משהו עמוק כלפי.

כשהאור נדלק הגברנו את המהירות והתחלתי לפמפם את דניאל באמת הפעם. החוצה, פנימה, החוצה, פנימה, ללא רחמים בקצב אחיד. התנשפנו בחוזקה, צעקנו וגנחנו, העונג שלנו חתך את האוויר המתוח. הסתכלנו עמוק לעיניה של שירי, חייכנו חיוך זדוני ומרושע. הדמעות שהציפו את עיניה ריגשו אותנו אפילו יותר והרימו אותנו מעלה, כמעט ריחפנו מעונג. דניאל הייתה כל כך רטובה עכשיו, הנוזלים המתוקים שלה טפטפו על הירכיים שלי ושלה. הרגשתי את הזין שלי גדל יותר ומתעצם, דופק במהירות בכוס של דניאל. כששירי פערה את פיה והדמעה הראשונה זלגה מעיניה, התחילה סדרת אורגזמות מטורפת בגופה של דניאל. אני חושב שהיא התכווצה על הזין שלי 10 פעמים לפחות ברציפות, אחת אחרי השניה. גם אני לא נשארתי אדיש למראה המגרה - פרקתי את המטען שלי עמוק בתוכה בעוצמה שלא הכרתי לפני. החזקתי את דניאל קרוב אליי בתשישות. מלאי זיעה דבוקים זה לזו הסתכלנו עמוק לעיניים הדומעות של שירי וחייכנו באושר. התנשקנו בלהט, אכלנו זה את זו, בלעתי אותה בתאבון מפותח. התגופפנו כמו חיות לנגד עיניה של שירי הכואבת שעמדה שם בהלם, בקשי מצליחה למצמץ אל מול חברתה החרמנית והבוגדנית.

דניאל ניתקה שפתיה ממני בנשיכה קלה של השפה העליונית והתרחקה מגופי. היא התקרבה לשירי, כמעט מכתימה אותה בנוזלים המעורבבים של שנינו, ולחשה לה באירוטיקה

"אין מה לעשות, שירי, יש דברים שרק דניאל תשיג."

היא הסתובבה אליי, קרצה לי ולקקה את שפתיה.

"להתראות מותק", הייתי משותק ולא הצלחתי להשיב לה, " נפגש מחר".

הדלת נסגרה בקול מציק והשאירה אותי, עירום לגמרי, עם שירי החלשה והפגיעה.

אתם בטח מנחשים איזה רעיון סוטה קפץ למוחי... : )