לא יודעת מה אתכם, אבל אני ממש התגעגעתי!
אין מה לעשות, אני מכורה למקום הזה, אבל לצערי לא מצליחה לפנות לו מספיק זמן.
לאלו שודאי שואלים את עצמם למה אני כזו עסוקה תמיד, ישארו עם סימן השאלה. מה קרה, קצת מסתורין לא יזיק לאף אחד! ; )
ואם אנחנו כבר עוסקים במיסתורין, הקטע הבא אפוף מסתורין, פשוט כי הפעם, בשונה מהרגלי, לא אגלה לכם האם הוא פנטזיה או סיפור של אמת. אבל אשמח לשמוע את הניחושים שלכם, ולכן, אתם מוזמנים לנסות את מזלכם! ושיהיה לנו סוף שבוע מתוק וקריאה נעימה ומענגת!
איתמר ואני התחלנו לצאת לפני חודשיים. הקשר שלנו היה מאד בריא וטוב, הייתה לנו שפה משותפת, היינו שנינו ספונטנים שלא אוהבים להתלות על בני הזוג שלנו. הקשר הזה התאים לשנינו, פשוט כי הוא ענה על כל האינטרסים המיניים שלנו. זה לא היה סקס נטול רגשות, אך שנינו נצהיר בוודאות כי ניצוצות ולבבות לא היו שם.
יום אחד פרץ בין שנינו וויכוח. אני כבר לא זוכרת אפילו מה היה נושאו של הוויכוח הטיפשי, אבל זכור לי היטב שהיה זה וויכוח סוער במיוחד. צעקנו וצרחנו, רתחנו זה על זו והשנאה בערה לנו בעיניים. בעצם, אם כך, אי אפשר לקרוא לו וויכוח. ריב, אולי. זה לא משנה, הפואנטה העיקרית שלי היא ששנינו לא סבלנו אחד את השניה באותם רגעים. רציתי לסטור לו ולצעוק עליו שהוא טועה ואני צודקת, אבל שמרתי על איפוק.
בשלב מסויים היינו כל כך עצבניים שנפלטו לנו מהפה דברים פוגעים מאד זה כלפי זו.
"אני שונא אותך!" הוא צעק לפתע ודמעות טיפסו להן במעלה גרוני. הבטתי עליו בתדהמה ועקיצות שיכוונו אליו התרוצצו לי בראש, מנסה לבחור את המכה שלי בקפידה, כמו בפינצטה. החלטתי לפגוע בו בנקודה הכי כואבת.
"גם אני שונאת אותך, אולי כי בכל הפעמים שאנחנו מזדיינים אני אף פעם לא גומרת!". פניו התכווצו בכעס ופתאום הבנתי כמה רחוק לקחתי את זה. אני יודעת שהגזמתי, ואולי לא הייתי צריכה להגיד את זה, אבל היה מאוחר מידי לקחת הכל בחזרה, כי האגו שלי עטף אותי וקשט עם סרט של כעס. לא יכלתי לסגת עכשיו, נפגע שיפגע.
איתמר לא ידע כיצד להגיב לכך. מספר שניות עברו והבעת היסוס הייתה על פניו. תהיתי לעצמי מה הוא חושב לעצמו עכשיו.
איתמר התקרב אליי, צמוד כל כך שהרגשתי את נשיפותיו עליי. השתדלתי להביע בפניי כמה שיותר זעם, כדי שלא יבחין בחולשה שלי. כשהתקרב אליי כל כך, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה היה אם לא היינו כועסים זה על זו, והוא היה צמוד כך אליי. נשארנו בפוזיציה הזו כמה רגעים ארוכים והמבט הצורב שלו הדליק אש בין רגליי. הרטיבות החלה לנזול ממני והתביישתי שהכעס הזה, הזעם והשנאה ביננו מחרמנת אותי כל כך.
"אני חושב ששמעתי אותך אומרת שאת אף פעם לא גומרת כשאנחנו מזדיינים!" הוא אמר בטון שלוו ורגוע, כמו השקט לפני הסערה.
"כן!" עניתי בגאווה, מדגישה את הביטחון שיש לי בדבריי. "אני לא גומרת, מה יש?! כואב לך?!" הוספתי ולגלגתי עליו ללא בושה.
איתמר כיווץ את עיניו בכעס. עמדנו כך בשקט עוד כמה שניות עד שלפתע הוא אחז בזרעותיי וקירב אותי אליו לנשיקה. הוא טרף את השפתיים שלי והלשון שלו הרגישה כמנסה להתאחד לאחד עם הלשון שלי. הוא הצמיד אותי כל כך קרוב אליו עד שהייתי בטוחה כי עוד כמה סנטימטרים נדבק זה לזו. הרגשתי את הזקפה במכנסיו ופתאום הבנתי שאני לא היחידה שנדלקת כל כך מהריב הזה. לא יכלתי להראות לו את זה ועצרתי את הנשיקה בצעקה.
"תעזוב אותי, סוטה!"
"תשתקי, כלבה חוצפנית, איך את מעזה לדבר אליי ככה?! נראה אותך לא גומרת עכשיו, כשאטחן אותך כמו זונה בשקל!" הוא צעק עליי בחזרה. השתתקתי כאילו בלעתי את הלשון. הוא מעולם לא העז לדבר אליי ככה ומעולם לא נרטבתי מהטון הזה ומהתוכן שהיה בדבריו. למעשה, מעולם לא נרטבתי כמו באותו היום. ועדיין, הרגשתי שעליי להסתיר זאת.
התנגדתי בכל כוחי וניסיתי להעיף אותו ממני אבל לשווא התאמצתי. הוא היה חזק בהרבה ממני והצליח לעטוף את כל גופי בזרועותיו החסונות.
איתמר דחף אותי על המיטה וראשי נחבט בקיר. הכאב היה נוראי והתחלתי לבכות.
"שקט, זונה בכיינית, לא הרשתי לך לבכות!" הוא אמר ומשך אותי אליו, קורע ממני את בגדיי ומסיר בקלות את החזייה והתחתונים שלי. הבכי שלי רק התגבר מההשפלה והבושה. לא רק אלו שהיו במילותיו, אלא אלו שהתחבאו בין ירכיי הרטובות והספוגות במיציי. פשוט כלבה מיוחמת, חשבתי לעצמי!
הוא תפס את שתי ידיי בידו השמאלית והחזיק אותן צלובות מעל ראשי הכואב. ברגליו פיסק את רגליי ובתנועה חדה ומהירה דחף את הזין שלו עמוק לתוכי. צעקתי בחרדה וניסיתי לשווא לסגור את רגליי. איתמר הגביר את הקצב והבנתי שזה לא באמת ישנה אם אתנגד, הוא גם ככה לא יבחין בכמה מחורמנת אני ממעשיו. כך חשבתי עד שאמר "ההתנגדות שלך לא עובדת עליי, זונה שלי, מאחר והכלי שלי מרגיש כמה את רטובה למטה, שרמוטה חרמנית!".
מאותו רגע כבר שתפתי פעולה, אך ידיי נותרו כבולות מעל ראשי. האגן שלי רקד עם האגן שלו, דוחף את הזין שלו עמוק וחזק יותר לכוס שלי. הזיון הזה היה בעל העוצמה הרבה ביותר שחוויתי, הרגשתי כמו חפץ שהוא משתמש בו ללא רחמים, פשוט דופק אותו כאילו אין מחר.
איתמר החל לנגוח בי אפילו יותר חזק מקודם. הוא הוסיף לתנועותיו משפטים וכינויים כמו "זונה שכמותך, תראי איך את פותחת לכבודי! אפילו לכעוס את לא יכולה, כל היום את חושבת רק על סקס, הא שרמוטה?!" המשפטים האלה בנו לאט לאט את האורגזמה שלי שלא אחרה להגיע. יחד עם איתמר צעקתי את הפורקן שלי החוצה, מתנשמת ומתנשפת במהירות מהעוצמה של האורגזמה שזה הרגע חוויתי. הייתי מותשת, ורגע אחריי הוא פלט את זרעו בתוכי. איתמר נפל עליי בבת אחת וגופו עלה וירד עם קצב נשימותיי המהירות.
"גמרת?!" הוא שאל.
"כן איתמר, גמרתי" עניתי לו בתבוסה משפילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
