פנטזיות ארוטיות וסיפורי סקס -

בא לי צעצוע מבוגר.

בחודש האחרון הפנטזיה הזו לא מפסיקה להציק לי...

בה אני תלמידת בית ספר שובבה בתלבושת אחידה נדושה, כמובן - חצאית סקוטית וחולצה לבנה מכופתרת. החזה המפותח שלי מעוטר בחזיה שחורה שמציצה דרך המחשוף הגדול של חולצתי.

המורה שלי כבן 30 וזו השנה הראשונה שלו בהוראה. כל הבנות בשכבה נמשכות אליו, אבל אני היחידה שמצליחה להשיג את תשומת ליבו.

צלצול. עדר תלמידים לחוצים דוהר לכיתות. בין ההמון הגדול, תלמידה אחת מבולבלת מעט, אני. מחפשת את כיתת המתמטיקה שלי, אחרי ששינו את סדר החדרים.

דקות ארוכות עוברות ואני עדיין בחיפושיי. המזדרונות התרוקנו מפרחחים בני גילי.

אוה, אני חושבת לעצמי, יכול להיות שמצאתי? כן, אני מחייכת בגאווה, סוף סוף!

"אני כל כך מצטערת, אדוני המורה" לוחשת ומביטה לו עמוק בעיניים, "כיצד אוכל לפצות אותך על האיחור המביך שלי?"... פיות נפערים בכיתה בזה אחר זה. העיניים שלי זוחלות אל עבר מפשעת המורה ללא בושה. אני נושכת את השפה התחתונה ומחייכת אליו.

"אהה.. ת.. תשבי" הוא מגמגם, "או.. אולי בעצם.. תמחקי את הלוח. אל תחזרי על האיחורים האלו שוב, אחרת אאלץ לשלוח אותך למנהלת!"

עומדת על קצות אצבעותיי במטרה להגיע לרישומים העליוניים של הלוח. החצאית כל כך קצרה, היא מתרוממת יחד איתי וחושפת בשר צעיר וטרי. תחתונים לבנים נחשפים, מודפסת עליהם תמונה תמימה של דובי. התלמידים בכיתה לא מבחינים בדבר, הם עסוקים כל כך בהכתבה המהירה של המורה.

בזווית העין שלי אני מציצה אחורה, ונפגשת עם מבטו הנבוך של המורה. אני מוציאה את הלשון ומלקקת את השפה התחתונה לאט לאט. הוא ממצמץ שוב ושוב בעיניו בתקווה שאחשוב שזהו צירוף מקרים מקרי לחלוטין. אני נעמדת כמה שאפשר על קצות אצבעותיי, והחצאית ממשיכה להתרומם. אני יכולה להרגיש את המבט שלו ננעץ לי בתחת, ומצליחה לשמוע את הנשיפות שלו הופכות כבדות.

מניחה את המטלית על שולחנו ומבחינה בזיעה שעל פניו.

בדיקת שיעורי בית.

"דניאל", הוא פונה אליי ולא מעיז להביט לי בעיניים, "האם הכנת את כל המטלות?"

"אוה", אני נאנחת, "סלח לי המורה, אין לי את שיעורי הבית."

"גשי אליי בסוף השיעור"

צלצול להפסקה, הבנים והבנות נדחקים החוצה מהכיתה בסערה רועשת.

לפני שאני נגשת למורה, מתכופפת להרים את הילקוט שלי מהריצפה. התחת הקטן והחצוף שלי נחשף בפניי המורה ומותיר אותו עם הלשון בחוץ.

אני מתרוממת במהירות ומסתובבת אליו בתנועה חדה. הוא נבהל שמא אבחין שהסתכל על ישבני החשוף.

"טל, תראי.. אה, מיכל... דנ.. דניאל.." הוא כל כך מבולבל, "אני חושב שיש לך הרבה פוט.. אמ.. פוטנננציאל..." בחירה משונה של מילים, אני חושבת לעצמי, "הלוואי שהיית חושפת.. אה, מנצלת אותו בשיעורים"

מתיישבת על השולחן מולו, הוא ישוב על הכיסא. רגליי פסוקות.

"תראה, המורה, אני פשוט חושבת שאפשר לנצל את הפוטנציאל שלי לדברים הרבה יותר... איך לקרוא לזה.. מהנים" נשענת על הידיים שלי לאחור, ומחייכת אליו. משפילה את המבט לזקפתו הברורה, ואומרת "אני בטוחה שאתה מסכים איתי, אדוני המורה..."

רואים את המבוכה בעיניו.

באמצע השיחה מוציאה סוכרייה ענקית על מקל. הוא מספר על הציפיות שלו ממני בכיתה, ועל מה בדיוק הוא נותן את הציון, כשהלשון שלי עולה ויורדת על הסוכרייה העגולה שנוצצת מהרוק שלי. אני מסובבת את הסוכרייה בין שפתיי, מוצצת ומלקקת אותה בתאווה.

שטף דבריו של המורה נפסקים והוא לרגע מאבד את עצמו במשחק הפיתוי שלי. הוא בוהה בי בעיניים מהופנטות. שפתיו מתייבשות והוא בולע את הרוק שהצטבר בפיו.

אני מתקרבת אליו, לאט ובזהירות ולוחשת לו "אולי אתה רוצה לק, אדוני המורה?"

שוב הנשימות שלו הופכות כבדות אבל הפעם מהירות.

"או.. שאתה רוצה שאלקק את הסוכרייה שלך?".. הוא לא מצליח להגיב.

"אתה רוצה שאמצוץ אותה? שאלטף אותה עם הלשון הרטובה שלי, שאעטוף אותה עמוק בגרון החם שלי?"

אולי יום אחד אמשיך את הפנטזיה... בנתיים תשארו עם טעם לעוד... ועוד איזה טעם... ;-)

(מישהו רוצה להיות הצעצוע המבוגר שלי?) 

אגב, לגבי הניסוי...

תצטרכו לסלוח לי, כי ככל הנראה אני מבטלת אותו, או לפחות דוחה.

אתם תלמדו להתרגל למצבי הרוח ההפכפכים שלי עם הזמן. :-)

איקס, משתוקקת להגשים פנטזיה.

(גילי, רק בשביל הפרוטוקול, הפוסט הוא סקיצה עייפה של מה שעובר לי בראש. אני בטוחה שיש בו המון המון טעויות.

אני אשמח אם תעבור עליהן במקומי, כי אני יותר מידי תשושה לעשות זאת. :-)