פנטזיות ארוטיות וסיפורי סקס -

עיניו של המפקד ננעצו בישבנה הקטן של החיילת, עולה ויורד כשהיא מבצעת את 20 כפיפות הבטן שציווה עליה.

"17, המפקד! 18, המפקד! 19, המפקד..." קולה דעך כשהיא נפלה לרצפה באפיסת כוחות. החיילת האומללה התנשמה והתנשפה כשנעליו הגדולות של מפקדה צמודות לשפתיה. הוא הביט עליה מלמעלה בזילזול.

"קומי!" הוא צעק עליה. הנערה היפיפיה בירוק התרוממה על רגליה באיטיות כשהיא מסוחררת ולא יציבה. רגליה רעדו והמעט החשוף מגופה נצץ בזיעה קרה. היא השפילה את מבטה בפחד. הצפיה להוראותיו של המפקד הרטיטו אותה באימה. היא גלגלה בראשה את האירועים שהביאו אותה למצב הזה, מושפלת מול כל המחלקה. היא סרקה אותם בזה אחר זה בחיפוש אחר האשמה שהוטלה עליה, אך ללא הועיל. היא ידעה שהיא חפת כל פשע. ובכל זאת, מסיבה שלא הצליחה להבין, מצאה את עצמה מבצעת כל פקודה של המפקד.

קולו הנמוך של המפקד הקיץ אותה מהירהוריה.

"המינימום שמתבקש ממך, הפקודות הפשוטות מכולן, אפילו אותן את לא מסוגלת לבצע. את כלום!", הוא צעק עליה, "אפס! חסרת תועלת שכמותך!". לחייה של החיילת לבשו גוון אדום כשהרגישה את המבטים המרחמים של חבריה למחלקה. היא מעולם לא הרגישה מבוכה שכזו עד אותו הרגע. כל כולה רצה לקבור את עצמה מתחת לפני האדמה.

"ובכן, מאחר ואת מתעקשת להשאר עצלנית מושתנת, יש לי בדיוק את המשימה בשבילך - בבסיס יש 14 בתי שימוש, וכולם זקוקים לציחצוח ראוי. ולכן, יש לך חצי שעה לכל אסלה, כך שעבודתך מסתכמת בשבע שעות. לכשתסיימי לנקות את כל בתי השימוש, בתשע בערב, חכי לי מאחורי חדר האוכל. שימי לב! כשאני אומר לנקות, אני מתכוון שאם יורו לך ללקק את רצפת השירותים, תזילי ריר בחוסר איפוק! את מבינה אותי, כולמניקית?!" החיילת הנהנה בראשה כמו כלבה צייתנית.

"אני רוצה לשמוע אותך צועקת! האם אני ברור, חיילת?!?!"

היא אספה את כל הגאווה שיכלה לגייס, הזדקפה ושאגה על המפקד האכזרי שלה את התשובה.

*

סוף השבוע בבסיס, כל המחלקה כבר מזמן בדרכה הביתה, למנה החמה של אמא ולחיבוק הגדול של אבא. לאחים הקטנים ולמיטה הרכה.

רק החיילת המסכנה נותרה בבסיס, בודדה וגלמודה. היא מנסה להבין מדוע המפקד לא היה מרוצה מהניקיון שהשליטה ב-14 בתי השימוש בבסיס. דמעות שמנמנות זלגו על לחייה וליבה נצבט כשנזכרה במשפחה ובחבריה שמחכים לה בבית. היא טמנה פניה בכפות הידיים ובכתה על רצפת הבטון הקרה. לא רק שנשארה בבסיס לסופ"ש, המפקד אף דרש שתשן מחוץ למגוריה באוהל הקטן והמצומק.

"תפסיקי להיות כזו רכיכה" החיילת קפצה ממקומה בבהלה והסתובבה במהרה, מכוונת את אקדחה לדמות החשוכה שהתקרבה אליה בצעדים כבדים.

"הזדהה!" היא צעקה בקול חנוק, כשהיא משתדלת בכל יכולתה להשמע קשוחה ומאיימת.

ככל שהצל הכהה התקרב לחיילת, התבהר יותר ויותר פרצופו האדיש של המפקד עם אותו המבט מלא החלחלה שנעץ בה לפני כמה שעות, כשנפלה על הרצפה צמוד לסוליית נעליי המפקד.

"חשבתי שעזבת, המפקד" היא אמרה והחביאה את דמעותיה. נראה לה קצת תמוהה שהמפקד בחר להשאר בבסיס במקום לשוב לביתו.

"תפסיקי לזיין לי את השכל" הוא ביטל אותה והתקרב כמה צעדים נוספים. אדיי הקור הלבנים מפיו התנפצו כשהגיעו לפניה. היא הייתה יפיפיה עם העיניים האדומות והמבט חסר האונים. העיניים העצובות שלה וריח הפחד מהמפקד הקשיחו את הזין שלו והעמידו אותו. השפתיים האדומות שלה, רועדות מקור, בלטו בצבען על עורה הצחור. השיער הארוך והבלונדיני שלה, קלוע בצמה סינית, השתלשל מקודקוד ראשה אל מאחורי אוזנה השמאלית, יורד אל עצמות הבריח שלה ומסתיים בחזה הממוצע שלה.

כדקה ארוכה הם עמדו כך בשקט, העיניים של שניהם נקשרות אלו באלו ואף אחד לא מעיז למצמץ.

לפתע, כמו חיה זועמת שקופצת מהמארב לטורפה, משך המפקד את החיילת במדיה אל גופו והצמיד אותה אליו. הוא נישק אותה באגרסיביות והחזיק את פרקי ידיה מאחורי גבה. הלשון שלו חדרה עמוק בין שפתיה ותקפה אותה בכח. היא נסתה להתנגד ולהשתחרר מאחיזתו, אך גופו הכבד וידיו החזקות לא אפשרו זאת. היא הרגישה איך הזין שלו נצמד אליה בין רגליה, מאיים לפרוץ את מדיו של המפקד ואת מדיה שלה. הנשיקה נמשכה נצח והיא הרגישה שעוד רגע תקיא בפיו של המפקד.

אבל כל אותו הזמן, מצידם השני של הגועל והבחילה שהרגישה, ניצבה הרטיבות בתחתונייה והפחד לסרב לרצונות המפקד.

החשש המצמרר לשאת בתוצאות שיפלו עליה אם ובמקרה שתחליט לסגת.

מה עליה לעשות??