פנטזיות ארוטיות וסיפורי סקס -

הריי לכם, קוראיי היקרים, ההמשך.

מי שלא קרא את החלק הראשון, קודם כל שייסתור לעצמו, ואז מיד ייכנס לכאן.

תהנו, ואל תתביישו למתוח ביקורת.

תאווה שובבה בצהריים קרים וגשומים.

חודש עבר מאז פגישתנו האחרונה, בחתונתו. ליל הכלולות חלף כבר מזמן ואפילו בירח הדבש הם היו. בנתיים, אני לא קבלתי אף צלצול ממנו, אף קריאה לבוא ולקחת את כולו אל בין שפתיי, או לפשק את רגליי לכבודו. כלום.

כמעט לפני שסגרתי את הספר מעליו, כמו שאומרים, הנייד הודיע לי על סמס. קראתי בשמחה:

"עוד שעה תהיי מוכנה, בלי איחורים אופנתיים, אני לא מחכה לך למטה".

הודעה נחרצת, מצווה, פוקדת. אהבתי את הסמכות שבקעה ממנה. נכנסתי מיד למקלחת ופנקתי את עצמי בניקיונות יסודיים ושמנים אירוטיים. קרצפתי את גופי עד שלמות. התאפקתי כל כך לא להגליש את ידי מטה ולענג את עצמי, רציתי להיות רטובה מספיק בשבילו, להיות מוכנה. יצאתי מהמקלחת והתנגבתי באיטיות נעימה, לא מפספסת אף נקודה בגוף ומקדישה לכל חלק את תשומת הלב שמגיעה לו.

חטפתי ממגירת הלבנים את חזיית התחרה הלבנה שלי, שלחצה בגאווה את שדיי זה לזה, מפתים ומגרים, וגם חוטיני לבן דקיק עם הכתובת "eat me" מתנוססת מעל גבעתי הלחה. מעל הסט הסקסי לבשתי חצאית לבנה קצרה וגופייה ורודה קקטנה שחשפה מעט מהפופיק שלי. הבטתי דקות ארוכות במראה, אוהבת את מה שאני רואה. שיער בלונדיני ארוך בהיר ליטף בעדינות את החזה שלי, מציץ ממחשוף הגופייה. הבטן השטוחה והשזופה שלי הציצה גם היא, חושפת את עצמות האגן שלי וגם עגיל בטבור. הסתובבתי, במראה השתקף הישבן הקטן שלי, עטוף בחצאית שובבה. איזה טוסיק חצוף, חייכתי, והתכופפתי להביט בו מכל הזוויות. כבר הייתי כה מגורה, רק ממתינה לרגע שיביט בי בעיניים הרעבות שלו, יטרוף אותי מרחוק. נרטבתי מהמחשבה הזו כשהשעון צלצל 12 פעמים, חצות. אני צריכה לרדת.

רצתי במדרגות ופתחתי את דלת הלובי, אף מכונית לא נראתה באופק! הצצתי בשעון, חצות ודקה. יכול להיות שהוא התעצבן, וכבר הלך? אבל עברה דקה בקשי, לא ייתכן שבגלל שטות שכזו הוא יחזור הביתה לאשתו (בת דודתי) המשעממת! השפלתי עיניי בהחמצה, מאוכזבת פניתי חזרה ללובי כשיד חזקה אחזה אותי מאחור, יד שניה סותמת את פי. קפצתי במקומי מבהלה עד שקולו המוכר הרגיע אותי, "אני רוצה לעשות בך הלילה כל מה שארצה, ואת תהיי בשקט ותסכימי לכל דבר שאבקש, את מבינה? ואם לא, אחזור הביתה ואקבל את אותו הסקס המשעמם עם בת דודה שלך, שרמוטה שובבה. ההחלטה בידיים שלך". נרעדתי בזרועותיו מתמלאת בתשוקה. הוא קרא אותי כמו ספר פתוח וידע בדיוק ממה אני נרטבת.

הוא הסיר את ידו משפתיי וסובב אותי בתנועה חדה למולו. בערה לו אש בעיניים והוא נתן בי מבט חודר, עמוק. עמדתי עם ידיי זרוקות לצידי הגוף ועיניים כנועות וכלואות במבטו. עמדנו כך מספר דקות.

"לחדר מדרגות, חכי לי שם שעונה על הקיר בפישוק רחב ועיניים עצומות. אני לא רוצה לשמוע מילה, לכי." כמו כלבלב צייתן פניתי לחדר המדרגות ונעלמתי מראייתו. הסתכלתי ימינה ושמאלה, בודקת שאין כרגע אף שכן במקום וירדתי עם ידיי על הקיר הקר. פשקתי את רגליי ברווח נדיב וקמרתי את גבי כך שישבני בלט החוצה. עצמתי את עיניי וראיתי בדמיוני את תמונתי עומדת כך, מושפלת, נתונה לרצונותיו של גבר נשוי, בחדר המדרגות של בנייני כשכל רגע הזקנה מלמעלה או בעל הבית החרמן יכולים להופיע פתאום מן החשכה. רעדו לי הבירכיים ולא יכולתי להתעלם מהרטיבות שהצטברה בתחתוניי. הייתי כה חרמנית שריח תאוותי הגיע עד לאפי שלי. רציתי כל כך להושיט את היד ולגעת בעצמי, להחדיר לתוכי שתי אצבעות ולנוע לאט לאט בתנועות אגן מעגליות על היד, אך הייתי חייבת להתאפק, זו הייתה ההוראה.

דלת הלובי נפתחה. יכלתי לשמוע את דפיקות ליבי מאיצות, מאיימות לפרוץ דרך חזיית התחרה. התפללתי שזה הוא ולא איזה אורח מסוכן שינצל את הרגע.

ידיים גדולות החלו לבדוק אותי מכף רגל ועד ראש. אצבעות עדינות טפסו במעלה רגליי הארוכות, מידי פעם מגניבות ליטוף שובב בירכיים הפנימיות, כמעט חודרות מבעד לחוטיני. יד גדולה חפנה את ישבני בכח, צבטה אותו ולבסוף נחתה עליו בהצלפה כואבת ורועשת. מבין שפתיי נפלטה צעקה קטנה של כאב והפתעה. "אם תמשיכי לצעוק כך, מישהו עלול לשמוע אותך ולבדוק מה מתרחש בחדר המדרגות שלו", הוא לחש לי, "ומיד הוא ימצא את השרמוטה הנוטפת הזו כפופה מפושקת רגליים כשגבר גדול עושה בה כרצונו. אני בטוח שאת לא רוצה בזה, נכון? זה עשוי להיות קצת מביך בשבילך, את לא חושבת?" הנהנתי בשקט, בולעת את הרוק שהצטבר בגרוני. "חשבתי כך, כדאי שתסתמי את הפה שלך" הנהנתי שוב, נושכת את שפתיי כשידו נחתה על ישבני שוב בצליל גדול, משאירה כנראה סימן אדום של אצבעות ארוכות.

הוא המשיך לחקור את גופי, מלטף את הבטן וחודר עם אצבעותיו לחולצתי. מבלי להסיר את שדיי מהחזייה, עטף כל אחד מהם ביד אחת וסחט בכח. נשכתי את שפתיי שוב, הופכת אותן אדומות ונפוחות. כאב לי, זה נכון, אך אל תחשבו שסבלתי. מעולם לא נהנתי כמו באותו הערב, כמו באותם רגעים של התמסרות מלאה, כניעה מוחלטת. זה היה שונה ומיוחד ובעיקר הגשמה של פנטזיה מאד חשוכה ונסתרת.

בתנועה מהירה ומפתיעה הוא הפשיל את חצאיתי הקצרה ויחד איתה ירדו התחתונים. הוא נצמד אליי מאחור והוריד את ידו באיטיות לאיבר מיני, שכבר היה נרגש ומגורה. הוא ליטף אותי שם כמה שניות, מענג את הדגדגן שלי וסוחט ממני אנקות של תשוקה כואבת, מטורפת. בבת אחת הוא החדיר בתוכי את שתי אצבעותיו, משפד אותי ללא בושה עמוק פנימה. גופי רטט בעונג ומפי נפלטה גניחה של הנאה. במהרה אצבעותיו נעו בתוכי, כף ידו משפשפת את הדגדגן שלי והאגן שלי עולה ויורד מסתובב ומתענג על כל סנטימטר מאצבעותיו. הוא נשען עליי, עם כל משקל גופו הכבד ולקק, נשך ומצץ את תנוך אוזני, ואז לחש "חתלתולה מיוחמת שכמותך, יפיפיה שלי, כמה שאת רטובה, איך שאת אוהבת שמשחקים לך בכוס..." נשימותי גוברות והופכות כבדות, ואני מרגישה את האורגזמה שלי מטפסת מקצות אצבעות רגליי, במעלה ירכיי החלקות, מדגדג את חלקה התחתון של הבטן, מרעיד אותי, מתנשפת, מתנשמת, אנחותיי הופכות רועשות וחזקות, הוא מגביר את הקצב, מזיין אותי בצבעותי.. "כן, כן, כן...", אני לוחשת, "אנ.. אה.. ת.. תמשיך.." אני מתחננת, רגע לפני שאני מתפרקת בזרועותיו הוא מקפל אצבעותיו בתוכי ונוגע בנקודת הג'י שבי. אני צועקת את פורקני וחותכת את השקט שבחדר המדרגות. כושלת מרגליי על ידו החזקה, אני נופלת והוא אוחז בי ולא עוזב. רחש של דלת נפתחת מעיר אותנו, אני לובשת במהרה את החצאית והוא חומק אל תוך החושך שבחוץ, מותיר אותי בודדה בחדר המדרגות. רגליים של אדם זר מתופפות על המדרגות ופוגשות בי, זה בעל הבית החרמן. בשניה האחרונה אני מסדרת את חולצתי, ומחייכת אליו בתמימות.

"הכל בסדר, מיס?" הוא שואל ועל פניו נמתח חיוך שובב.

"כ.. כן, הכל בסדר", אני פולטת בעצבנות, תוהה ביני לבין עצמי מה בכל זאת גורם לו לחייך אליי כך, כאילו תפס את החתול לוגם מן השמנת עליה היה עליו לשמור.

הוא עולה חזרה לדירתו ואני פונה לעלות לשלי, כשהתנועה של רגליי כבולה. אני מורידה את עיניי מטה ומקבלת את התשובה על תהייתי של מקודם, החוטיני שלי עדיין מופשל מטה, נוצץ מרטיבות מונח על נעליי העקב שלי. 

פנטזיית הלסביות שהייתה כאן ירדה לתקופה קצרה, הן יחזרו, אני מבטיחה.

יום (26.4) יפורסם פה פוסט לא פחות מעניין...

תשארו. ;-)