דניאל, מזכירה קטנה וסקסית שנפלה לחובות עמוקות, מגלה את נפלאות הזנות במשרד הגדול של הבוס שלה. אם עדיין לא קראתם את חלק א', אני מאד ממליצה לכם. גם כי לא תוכלו להנות מהחלק השני, וגם כי זה מביא מזל רע!
משהו חשוב מאד שאני רוצה להוסיף הוא, שהפנטזיה הזו נכתבה בהשראה מלאה מהפוסט הזה בבלוג של סווידרי. רק כי הוא תותח עולם. :-)
תהנו... ;-)
חיכיתי לה במשרד למרות שסיימתי את תפקידי לאותו היום.
רק אחרי השקיעה, כשכבר הייתי בטוח שהיא לא תשוב, נשמעו דפיקות על דלתי.
"הכנסי", אמרתי בטון אדיש. רציתי להראות לה קרירות כדי לשמוע אותה מתחננת שאקבל אותה חזרה. אוה, לראות אותה מתחננת היה יכול לגמור אותי עוד מבלי שתגע בי. המראה המסכן הזה, החסר אונים, העמיד לי את הזין קשה כל כך.
הדלת נפתחה לאט ומאחוריה עמדה המזכירה היפיפיה שלי, דניאל. נראה כי היא שוב בכתה והפעם לא היה לה אכפת שאבחין בכך. שוב האיפור נרמח על לחייה, האודם משפתיה נחמק, חושף שושנים אדומות ומלאות. כאלו שפתיים אתה רוצה לראות על הזין שלך. הפעם היא אספה את שיערה בקוקו מפוזר וקצוות שיער קטנות ברחו ממנו. היא נראתה כמו זונה שזרקו מהמכונית בלי לשלם לה מאוחר בלילה.
לא הרמתי את מבטי אליה ועשיתי את עצמי עסוק מאד במסמכים חשובים.
"מה את רוצה?" היא שתקה לכמה דקות, כנראה מבוהלת מהיחס שלי וחוששת שאולי אני לא רוצה את אשר הצעתי לה שעות ספורות לפני כן. היא הייתה אבודה בלעדיי, כבר היה מאוחר מידי להשיג את הכסף גם אם תדפוק על דלתות ותמכור את גופה בשביל כמה פרוטות מסכנות. אני מניח שהמחשבה על כך עברה לה בראש המדהים ביופיו הזה.
"אני... אמ... אנ...", הסתכלתי לה עמוק בעיניים והאצתי בה, "את מתכוונת להמשיך לגמגם פה מולי כל הלילה? קדימה, יש לי דברים יותר חשובים לעשות!" דחקתי אותה לפינה.
"אתה.. אתה זוכר את ההצעה שנתת לי בצהריים?", הסתכלתי בה במבט תמהה. רציתי לשמוע אותה אומרת את זה.
"נו.. ההצעה.. אמרת ש..."
"שמה?!" נזעפתי עליה
"שאם אעבוד בשבילך תתן לי את הכסף.. נו.."
"אני לא מבין, את כבר עובדת אצלי, לאיזו עבודה את מתכוונת?", הסתכלתי עליה חורקת את שיניה בעצבים. אני חושב שהיא שנאה אותי ברגעים ההם, מה אתם אומרים? ;-)
"אני מתכוונת, שאני אעשה כל שתבקש ממני. הכל. אני.. אנ.. אמ.. אני לשרותך המיני ללילה שלם", או כן, איך שהזין שלי עמד באותם רגעים. היא כל כך התביישה במה שאמרה ודמעה שמנה נצנצה בזווית העין שלה. קמתי ממושבי. היא לא העזה להסתכל לי בעיניים אז הרמתי עם כף ידי בעדינות את מבטה ישר לתוך העיניים החודרות שלי. האישונים שלה הוסטו הצידה.
"תסתכלי לי בעיניים", פקדתי עליה בטון סמכותי. הנה זה מתחיל, חשבתי לעצמי בתחושת ניצחון.
דניאל המסכנה הפנתה אליי אישונים רחבים מעייפות ותשישות.
"את תעשי כל מה שאני אגיד לך. כשאני שומע התנגדות אחת קטנה, אני זורק אותך מהמשרד ולא משלם לך אגורה. את יכולה לגור ברחוב מצידי. את מבינה את זה?", ראיתי על פניה שהיא מהססת וחושבת על זה שוב. לרגע הייתי בטוח שהיא תתחרט, אבל לא הייתי מופתע במיוחד כשהיא הסכימה.
התיישבתי על קצה השולחן המשרדי שלי, עמוס בניירות ערך מטופשים. היא שוב השפילה את מבטה.
"תפזרי את השיער", היא צייתה. אוי, איך שהיא נראתה. שיער שחור כפחם ועיניים כאלה כחולות, בוהקות עם הדמעות השמנות האלו. השפתיים שלה היו גדולות ואדומות ועורה צחור ולבן. הזין שלי הזדקר עוד יותר ממקודם. "עכשיו תתפשטי מולי, ואני רוצה שהעיניים שלך ישארו בעיניי לאורך כל התהליך!" נזפתי בה, חצופנית שכמותה. היא עמדה שם, משתהה כמה שניות, ואז צייתה לי. פתחה את הריץ' רץ' של הסווטשרט והסירה אותו מעליה. אחרי כן ירדה גם החולצה והיא נותרה בחזיית תחרה אדומה שמחצה את החזה הכבד שלה יחד. כפתור ראשון נפתח בג'ינס, ואחריו שאר האחרים. רגלייה הארוכות נחשפו בפניי כשהיא הסירה אותו מעליה, מראה לי בשר טרי וחלק. לקקתי את השפתיים בתאווה. כל אותו הזמן היא הקפידה להסתכל לי בעיניים. היה לה קשה, ראיתי את זה, אבל היא נאבקה כי לא נותרה לה ברירה. "קדימה, גם את התחתונים והחזייה", האצתי בה. אחרי הכל, לא נשאר לה הרבה זמן. השמש כבר שקעה למחצה ובקרוב היא תצטרך לשלם את הכסף לבעל הדירה. ידייה נעלמו מאחורי גבה ואז נשמע הקליק של פתיחת ברזליי החזייה. חיכיתי בציפייה לראות את השדיים הגדולים האלו חשופים אל מול עיניי, מזמינים כל כך. ואכן כך הם היו - מלאים, מפתים, נפוחים, מקושטים בשתי פטמות קטנות, וורודות ו... זקורות! או שקר לה, או שהשרמוטה הזו נהנת מזה! גם חוטיני התחרה התואמים נעלמו מגופה, פותחים בפניי פלא לכשלעצמו. הכוס שלה היה קטן וחלק למשעי. הוא היה הכוס הכי יפה שראיתי. אוה אלוהים, כמה שהשתוקקתי לטעום אותה באותם רגעים, אבל ידעתי שאני חייב להתאפק.
התרוממתי מהשולחן והוריתי לה להתיישב עליו.
"דניאל יקירה, אני רוצה שתפשקי את הרגליים עכשיו רחב רחב בשביל הבוס העשיר שלך, ותאונני מולי. תאונני כמו שמעולם לא אוננת, את שומעת?"
המשך יבוא,
הפנטזיה הראשונה שנושאת על עצמה יותר משני פרקים.
ממתינים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
