כמובטח לכם, חלקה השלישי של הפנטזיה על המזכירה המשתרמטת שנקלעת לחובות כספיים (חלק א', חלק ב').
אך לפני כן, קבלו נא את התנצלותי הכנה על האיחור שבפרסום.
קרו הרבה דברים בזמן הזה, מקרים לא נעימים במיוחד, והייתי חייבת לעוף מפה למספר ימים.
אבל חזרתי.
התגעגעם? ;-)
הבטתי בה מזיזה כמה מסמכים על השולחן ואז מתיישבת על קצהו. משתהה, היא הביטה בי בעיניי הכלבלב שלה, מתחננת שאחוס עליה. כמובן שזה לא מה שקרה. עם כל הכבוד למצפון ולמוסר שלי, אני משלם המון כסף כדי שאני אהנה מזה, לא? כאשר היא הבינה שאני נחוש בדעתי לצפות בה נוגעת בעצמה, היא החלה לפשוק את רגלייה לאט לאט בביישנות בקשי מאמינה למתרחש. הלחיים שלה הפכו אדומות והאודם הזה המקסים התפשט עד החזה, עוטף את פטמותיה הקטנות של דניאל, שעמדו עכשיו במלוא הדרן.
דניאל נשכבה למצחה, תומכת את גבה במרפקי ידיה. היא עצמה את עינייה ויד אחת שלה לטפה את החזה ועסתה אותו בעדינות. היא אספה את פטמתה בין אגודל ידה לבין אמתה ומוללה אותה מספר שניות. ידה השניה התעסקה עם השד השני שלה, סוחטת אותו וצובטת פטמה קשה כאבן.
ניסיתי לראות עליה האם היא מתחילה להנות מזה או שאולי היא עדיין מובכת, ולא הצלחתי. מצד אחד הכוס שלה נצץ ברטיבות, היא נטפה! אך מצד שני, התנועות שלה היו ספקניות וניתן היה לראות כמה שהיא מתביישת בעצמה.
בעודי מהרהר על כך, היד של דניאל הספיקה לגלוש למטה ולמצוא את איבר מינה המגורה. הבעת פניה נראתה מופתעת, כנראה לגלות שהיא כל כך רטובה. היא לא ציפתה ובטח שלא חשבה שתהנה מכך או שהסיטואציה תחרמן אותה. היא לטפה באצבע קטנה ודקה את הדגדגן הנפוח שלה. היד השניה שלה עדיין מתעסקת בשדייה, כשידה האחרת נעה במעגלים על כפתורה הרגיש. שפתייה נפערו ואנחה חלושה ומבויישת חמקה החוצה. החזה שלה עלה וירד עם נשימותייה הכבדות.
אין בפי מילים לתאר לכם כמה סקסית ומושכת היא נראתה. עם היד בין רגלייה והראש שמוט אחורה, נוגעת בעצמה מולי כשפנייה סמוקות ושיערה השחור מפוזר על כתפייה החשופות. הבושה מהולה בעונג נפלא, הכל נראה על פרצופה. רק המחשבה על חוסר האונים שלה, על הכח הגדול שיש בידיי ועל הכיפוף הנהדר הזה שעשיתי למזכירה שלי הפכה את הזין שלי קשה יותר מבכל סיטואציה מינית שנוכחתי בה אי פעם. מלבד זאת, העובדה שכל העיניין התרחש במשרד שלי, כשאפילו לא נעלנו את הדלת והחלון הגדול המשקיף לעזריאלי נותר פתוח... אלוהים.
אצבע אחת של דניאל חדרה אליה לאט לאט ונעלמה בפתח הכוס הקטן והיפיפה שלה, פתוח כולו אל מול עיניי. לא מוריד את מבטי ממנה, הרמתי את התחתונים הזרוקים שלה מהרצפה והצמדתי לאפי. אם אינני יכול לטעום אותה לבנתיים, לפחות אריח. אוף אלוהים, איזה ריח מגרה. האוהל שבמכנסיי גבה וגדל. האצבע של דניאל נכנסה ויצאה באיטיות מהכוס שלה, נוצצת ברטיבות. היא לקקה את שפתייה והניעה את ראשה הנה והנה, מסיטה שיערות שהציקו לה. השיער הכהה שלה התנדנד מצד לצד, כל כך יפה ומוסיף למראה שלה. פנים לבנות ושפתיים אדומות, עיניים כחולות ושיער שחור. שלגייה קטנה.
דניאל צרפה לאצבע שבתוכה אחת נוספת כדי שלא תרגיש בודדה. היא החלה להתנשף ולהתנשם הפעם קצת יותר בקול והבושה שעטפה אותה קודם נעלמה כלא הייתה. היא דמיינה שהיא נמצאת במקום אחר עכשיו והייתה כולה מרוכזת בזרמים הנעימים שחישמלו אותה מלמטה. היא האיצה את הקצב באצבעותייה כשכף ידה מענגת ומשפשפת את הדגדגן המגורה שלה. היד השנייה שלה ממש סחטה את השד הפעם, מכאיבה ורעבה. שתי האצבעות בכוס של דניאל יצאו ונכנסו באותו הקצב יחד, נצמדות הכי קרוב שאפשר לעורה ואז מתרחקות כמעט עד קצייהן. רגלייה הפתוחות של דניאל התרחקו עוד זו מזו, עד כדי כך שכפות הרגליים שלה נגעו כל אחת בקצות השולחן. יכלתי לראות את השיא שלה נבנה ובוער בתוכה, רגע לפני שהוא מתפרץ החוצה. העיניים שלה לא נפתחו לרגע מהדקה בה התחילה ואני החלטתי שזה לא לעניין. רציתי את עינייה הכחולות תקועות עמוק בתוך עיניי כשהיא גומרת.
"דניאל", קראתי לה, אין מענה. "דניאל!", הרמתי את קולי. ראשה התרומם ועינייה נפקחו. אצבעותייה פסקו לרגע ממעשיהן ונראה כי פוצצתי את הבועה שבה היא נמצאה, ששלפתי אותה מהמציאות הרחוקה מכאן שנכנסה אלייה.
"תמשיכי", פקדתי עליה. האצבעות חזרו לעיסוקן ועינייה נעצמו שוב.
"לא לא, את העיניים תשאירי פקוחות. אני רוצה שתסתכלי עליי כשאת גומרת, שמעת אותי חרמנית קטנה?". המגע הנעים של אצבעותייה שוב בתוכה הסיר ממנה את כל הבושה. כבר לא היה לה אכפת וזה לא שינה לה דבר (אולי אפילו רק חרמן אותה יותר). היא הייתה חייבת לגמור עכשיו, ומהר.
"כן, כן דניאל, קדימה, תגמרי... אני רואה שאת אוהבת לשחק לעצמך בכוס... קדימה, תגמרי"
המילים שלי הרימו אותה מעל לסף האורגזמה. היא צעקה, גנחה והתפתלה על השולחן, מפילה ערימות של מסמכים חשובים. העיניים שלה לא זזו ממני כשהאצבעות שלה נעו בטירוף בכוס שלה, נכנסות ויוצאות, נכנסות ויוצאות, כמו משוגעת. הכוס שלה הפך אדום והאנחות הרמות שלה לא פסקו כחצי דקה בערך.
בסופו של דבר היא נרגעה. לאט לאט הנשימות שלה השתתקו וחזרו לקצבן הנורמלי, האצבעות שלה עזבו את איבר מינה וגופה הפך רפוי ושמוט. חייכתי אליה וקמתי ממקומי. תפסתי את פרק ידה והוצאתי אותו מבין רגליה. קרבתי אל פניי והכנסתי את האצבעות הרטובות שלה לפי. מצצתי את מיציה ולקקתי כל טיפה מהם. דניאל עצמה את עיניה והתרפקה על המגע הנעים של לשוני בין אצבעותייה.
הצצתי החוצה. כבר חושך.
"כדאי שתלכי", אמרתי. שלפתי את הארנק מהכיס האחורי והוצאתי ממנו בוחטה של שטרות.
דניאל עזבה את המשרד, עדיין מנסה לארגן את בגדייה שלא יראו כאילו היא הרגע נדפקה בחוזקה. נתתי למכנסיי ליפול מטה ושחררתי את איברי הפועם מתחתוניי. הגיע הזמן שגם אני אהנה.
שבוע לאחר מכן, היא חזרה למשרדי.
עזרו לי בהתלבטות האם לכתוב המשך נוסף לפנטזיה או שמא עליי להותירה כמו שהיא.
אשמח לשמוע את תגובותייכם.
תאווה שובבה וחרמנית,
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
