ראשית כל, הרשו לי לשתף אתכם בחיוך הדבילי שמרוח לי כרגע על הפנים -
אני ברשימת הפעילים!
איזה אושר, יופי של מתנה לכבוד יום ההולדת של הבלוג.
במסגרת פרוייקט מבורך שיזם הנץ,
אותגרתי (אוהבת אתגרים) קשות (אוהבת קשה ;-) לכתוב את הפנטזיה שלי במאה חמישים מילים בלבד ובדיוק.
האמת?
נהנתי, למרות שהיא יותר ארוטית ואישית ממחרמנת ומרטיבה.
אתה מבקש שאציג בפנייך את הנקודה הכי פגיעה שבי
.
למדתי לסמוך עלייך עם השנים, ושתפתי עמך פעולה
.
הרהרתי על כך כמה שניות ולבסוף מצאתי אותה
.
הסרתי את בגדיי באיטיות, סופגת ביטחון ממבטייך הצמאים
.
פריט אחר פריט, סדרתי לי מקום מרווח על שולחנך
.
פתאום החל מירוץ בין פעימות ליבי לדופק שבגופי
.
המבחן שלך נתן בי את סמניו, נלחצתי
.
התיישבתי על השולחן, לא מסירה את מבטי מעינייך
.
הן היו גדושות בחם ואהבה ודרבנו אותי להמשיך
.
לקחתי נשימה עמוקה. למרות הכנות שבך וברגשות שלך כלפיי
,
פתאום הרגשת לי זר. פתאום פחדתי להחשף כך
.
רגליי נפשקו כבמתוך קסם. כאילו היה זה רצונן שלהן
.
זיעה קרה של פחד הופיעה טיפות טיפות על מצחי
.
רגליי הגיעו לקצוות השולחן מהר משציפיתי
,
ומעתה הרגשתי הכי פתוחה שאוכל להיות בפנייך
או בפני כל אדם אחר
.
שתקת ונתת לי זמן להרגע
.
כאשר הגיע הרגע, רכנת אל בין רגליי ונשקת לי ברכות
.
לטפת אותי בלשונך ולחשת לתוכי מילים של אהבה
.
גמרתי
.