תאווה כזו חזקה מעולם לא חוויתי.
ציוץ קטן ממך ואני על בירכיי, מתחננת שתוציא אותו במלוא הדרו אל מול פניי.
מצטמררת רק מהמחשבה על הלשון שלי נוגעת בו, מרגישה את המרקם שלו.
התחושה כה אמיתית, טעם הטיפה הראשונה שזולגת ממנו מורגש בין שפתיי.
כל גופי נרטט למגע שלך, שערותיי סומרות וכלוב ענק של פרפרים נפרץ בבטני.
אני רוצה שתעביר באיטיות משגעת את הידיים היפות האלו שלך על כולי.
שתחקור כל פינה חבויה וחשוכה בגופי, ותאיר אותה לחיים.
משתוקקת להביט בך גומע אותי, לוגם ממני, סוחט כל טיפה שבי.
דרוש צליל קולך בלבד בשביל להפוך אותי רטובה יותר מחתולה מיוחמת.
לא יכולה להמתין עד הרגע הבא בו אראה את פנייך היפות.
את העיניים העמוקות, את השפתיים המזמינות.
את הזרועות הנפוחות שלך, את הוורידים שבידיים.
באיזו קלות אתה מצליח להוציא ממני אנחות של תשוקה טורפת ומטורפת.
קח אותי.
קח את כולי.
מוקדש בחרמנות לך, שמשגע לי את כל החושים והורס אותי מרוב תשוקה לראשונה בחיי.
[קוראים יקרים, פנטזייה תפורסם בהמשך.]
עריכה, יום לאחר כתיבת קטע זה:
חה חה! תאווה כבר לא מחורפנת!
עשיתי אותו! כפיים לי. :-)