ובכן, אני מקווה לפרסם פנטזייה היום בלילה, או מחר, אך הייתי מוכרחה לדעת מה אתם חושבים על זה.
דיי מבולגאן לדעתי, לא כל כך ידעתי מה אני רוצה, אבל ניסיתי משהו קצת אחר.
בכל אופן, אתם מוזמנים לתת ביקורת חופשי, בין כה וכה אשמח להסיר את הפוסט הזה כשאסיים לכתוב את הפנטזייה החדשה.
סוף שבוע רגוע ושקט לכולם,
תעשו לי טובה - אל תפסיקו לשמור על עצכמם!
תאווה, לא מצליחה להתמודד עם החום.
חלמתי עלייך
.
דמיינתי את דמותך מקיצה אותי משנתי
.
ראיתי ברוחי את עיניי נפקחות ופוגשות לראשונה את מבטך החודר והעמוק
.
הרגשתי בגופי, בעודי חולמת, את הרעד המרגש בוקע מן המשולש הקטן שלי, כמו הר געש המודיע על פריצתו
.
אני יכולה להשבע שחשתי את מגע אצבעותייך מרפרף על פטמתי, מלטף אותה בעדינות משוועת דבוקה באדישות האופיינת לך
.
עודני זוכרת את הריח שעטף אותך כשקרבת לנשק לשפתיי
.
היה בך ריח תאווה לוהטת, ניחוח של תשוקה שורפת
.
התפללתי, באותם רגעים, שתקרע מעליי פיסות בד מיותרות אלו ותחדור לתוכי באופן העמוק ביותר שהמציא אלוהים. כמה תקווה הייתה בי לצעוק את שמך בקולי קולות ולפלח את האוויר למיליוני חתיכות
.
בציפורניי החדות הרגשתי את בשרך שנחתך ממך בדעינות בשעה ששרטתי את גבך מאילוף חושים
.
אפילו כבדות גופך על גביי הורגשה כמציאות חותכת. הזיעה שעל שנינו הדביקה אותנו היטב זה לזו ובקשי אפשרה לנו לנוע האחד מן השנייה
.
חלמתי שאחזת בחוזקה את ידיי מעל ראשי ובברכייך הכבדות פשקת את רגליי לרווחה. חלמתי גם על איברך ננעץ בי כשור עצבני, והתחושה הייתה כה אמיתית
.
התפתלתי במיטה שעות לאחר מכן, מנסה לשוב על עקבותיי חזרה לחלום
.
מנסה לבנות מחדש את תחושת אגנך מתרחק ומתקרב אליי במהירות מעלפת
,
מנסה להרכיב מחדש את חלקי התמונה בה ידייך סחטו את שדיי בלא רחמים
,
מנסה להאיץ מחדש את נשימותיי ודפיקות ליבי לקצב הלמות גופך בגופי
.
אך ככל שהתאמצתי יותר, כך התרחק ממני אותו חלום רטוב
.
וכל שנשאר לי, באותה מיטה ריקה, הייתה יד ימין האימתנה והנאמה
.
חלומות פז
.