אוה אלוהים, סוף סוף!
כמה זמן שהשתוקקתי לכתוב לכם על החוויה עם האדם שעשה לי כל כך הרבה, ובכל פעם שהתיישבתי לכתוב פתאום לא הצלחתי להוציא דבר. בהחלט יותר קל לי לכתוב פנטזיות מאשר מציאות.
על כל פנים, יקיריי ויקירותיי, הרי בפניכם הפוסט שלו ייחלתם זמן רב כל כך, עם התנצלות חמה ונעימה מהכותבת. משום מה, יש לי תחושה שתהנו ממנו... ;-)
באהבה אהבה,
תאוונת שובבה.
פעם אחת בחיים יוצא לנו לפגוש את הנפש התאומה של התשוקות שלנו, אדם שבמבט אחד מצליח להעביר בנו רטט של ריגוש ותאווה. ובכן, את שלי פגשתי בגיל 17. גילו גבר על שלי בלא פחות מחמש שנים, ואולי אפילו יותר. בכל אופן, אין לי שום כוונה לתת לכם יותר מידי פרטים עליו, פשוט כי הפוסט הבא אינו אלא מציאות לשמה, חוויה שבאמת עברתי, ולא עוד פנטזייה כבשאר הפוסטים בבלוג. ומכאן, שאם אתן לכם מספיק פרטים, תוכלו לזהות אותי.
בכל אופן, בעיניי אני יכולה להשבע שמשיכה כפי שהרגשתי כלפיו לא ארגיש עוד בחיים. וכמו שכבר אמרתי, הצטלבות פשוטה של מבטינו הצליחה בקלות להרטיב אותי ולהדליק את האש הקטנה והנעימה הזו בתחתית הבטן, שכולנו הנשים מאד אוהבות. וגם היום אני יכולה להגיד, שלא חשוב מתי ובאיזה מצב רגשי אמצא, ציוץ אחד שלו וכבר אהיה בדרכי אליו, כי לכימיה כזו, כמו שיש ביננו, מעולם לא אצליח לומר "לא".
לילה אחד יצאנו חברה טובה ואני לבר השכונתי. שתינו כמה משקאות טובים, צחקנו וכמו תמיד - עשינו חיים. בדרך הרגלית הביתה, לפתע ראינו זה את זו מהצד השני של הכביש. בעבר כבר היה ביננו משהו, אמנם מיני לחלוטין.
הוא חצה את הכביש לעברנו, ואני חייכתי באושר לחברתי. מאז אותו לילה קצר שחווינו יחד, פשוט לא הצלחתי להוציא אותו מהראש. ומי שמכירה אותי יודעת היטב, שאלו לא היו מחשבות עטורות לבבות. כמובן היו אלה מחשבות בגוונים כחולים ועזים, ולרוב הן כללו תכנים שובביים למדי.
הטלפון של חברתי צלצל והיא פנתה הצידה לקחת את השיחה. אוֹרי החווה לי בנשיקה מתוקה על הלחי וחיבוק צמוד ונעים. תחושת האגן שלו נושק לשלי, אפילו במחיצת הבגדים שהיו ביננו, הרעידה אותי ויצרה תחושת רטיבות בין רגליי. שוחחנו קצת, פלירטטנו המון. הוא אמר שישמח אם אתקשר אליו בהמשך הערב, כשאסיים עם החברה שלי, ונפרדנו לשלום.
כמובן שלבסוף סיימתי בדירה שלו. הוא היה אחרי מקלחת, מדיף ריחות מדהימים בכל חדרי הבית. על גופו הייתה מגבת בלבד, וגם זו הייתה רופפת למדי. הסתכלתי עליו דקה ארוכה וזזתי במקומי באי נוחות. החזה שלו, הזרועות והבטן... לקקתי את שפתי בתאבון. בדמיוני כבר הייתי בין רגליו, מכניסה את הזין היפה שלו בין השפתיים שלי ומקשיבה לאנחות המחרמנות שלו.
"את נראית... מדהים" הוא אמר, ואני חייכתי אליו, בוחנת כל פינה בגופו במבטי תשוקה. הוא נצמד אליי לנשיקה לוהטת, טיפות המים הקרירות שעל גופו נושקות לי ומצננות את חום גופי. נכנסנו לחדרו ונפלנו יחד למיטה. התנשקנו בלהט, לא מצליחים להוריד את הידיים זה מזו. לבסוף לקחתי יוזמה ונתקתי משפתיו, יורדת לצווארו בנשיקות. נשארתי באותו איזור לכמה שניות, מלקקת ומוצצת את המקום כאילו צמתי שבועיים ועכשיו קבלתי מנה עסיסית על שולחני.
המשכתי לרדת מטה לחזה המפותח שלו. אוה, איך נהנתי מהחזה הזה. אני חושבת שזה היה החלק הכי מחרמן אצלו. בנשיקות המשכתי מטה, מתקרבת אל איברו שנעמד זה מכבר. כאשר הגעתי לבטנו התחתונה, כה קרובה לזין היפה שלו שמבקש תשומת לב, השתהתי קצת, מתגרה בו. נשקתי בנשיקות עדינות את האיזור שמסביב, משגעת אותו. לבסוף הבטתי בעיניו מלמטה, משחררת את הלשון הרעבה שלי ללק רטוב על כיפתו. וזה, בתגובה, נרעד במקומו ופלט אנחה.
לבסוף נתתי לו את מה שבקש. הכנסתי את הכיפה בלבד אל בין שפתי, לא מפסיקה לענג אותה עם לשון חמה ונעימה. סנטימטר אחר סנטימטר הכנסתי אותו אל בין שפתיי, מהדקת אותן ולא מפסיקה להסתכל בעיניו. למרבה הפתעתי, הצלחתי בקלות להכניס את כולו פנימה, משתמשת בלשון שלי בשביל להפיק ממנו אנקות של עונג.
עליתי בחזרה, מפעילה וואקום ומרטיבה אותו כהוגן. הוספתי עוד מספר ליקוקים טובים מבסיס הזין ועד כיפתו, נהנת מכל רגע. אני נורא אוהבת לרדת, אני חושבת שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת. המראה שלו, עוצם את עיניו ומתמסר לתחושת הלשון שלי, הנשימות והאנחות... אני מתחרמנת בקלות.
אחרי כמה שניות למטה הוא אומר "אני עדיין לא רוצה לגמור, בואי אליי".
אני חוזרת לשפתיו המתוקות ומתמוגגת מהנשיקה. הוא מטריף אותי, מוצץ את השפה התחתונה ונושך אותה קלות. אני עדיין לבושה, ונראה שזה מפריע לו. הוא מבקש שאוריד את המכנס הרע הזה, וכך אני עושה, חושפת חוטיני לבן ודקיק. הוא מסתכל עליי בהנאה, גומע עוד ועוד ממני. אני חוזרת אליו והוא מוריד ממני את החולצה, חושף את שדיי (לא לבשתי חזייה).
אורי התגלגל ונשכב מעליי, מלטף בידיים היפות האלו שלו את החזה שלי, מרגיש כיצד תחת אצבעותיו מזדקרות להן פטמותיי. התנשמתי בעונג, מתמסרת למגע המטריף שלו ונהנת מכל רגע.
"אם רק לא היית בתולה", הוא לחש לי, "היה יכול להיות לנו סקס מדהים".
"נראה לי שאני בהחלט יכולה להסכים איתך" הגבתי בין אנחה לאנחה. הצורה בה נגע בי עוררה בי תחושות שלא הכרתי עם אחרים. היה בו משהו עדין ורך, אבל עם זאת חזק וכוחני.
אל אצבעותיו עתה הצטרפו גם שפתיו ולשונו. גבי התקמר בכמיהה למגעו, נטרפת ממה שנוכחותו בלבד הצליחה לעשות לי. לפתע אורי התרומם ממקומו, מביט בי ארוכות ונראה כי מהסס ומהרהר על משהו. גרגרתי בתחנונים לעוד, אך הוא בתגובה נתן לי מבט עמוק לעיניים וחייך.
"מה??" שאלתי לבסוף.
אורי החליק את ידיו במורד גופי, עובר באיטיות על כל פינה חשופה. הוא עצר בבטן התחתונה, משתמש בכפות אצבעותיו, נוגע-לא נוגע.
"אני מת לעשות לך ביד"
שתקתי.
"את מרשה לי?"
לא הצלחתי לענות. אולי הייתי נבוכה, אולי היה לי קשה להודות שרק המחשבה על כך מרטיבה אותי. כך או כך, כל מה שהצלחתי לעשות הוא לפשק קלות את רגליי ולנסות להעביר לו את תשובתי במבט מאשר. הוא שאל שוב, אך גם הפעם לא הצלחתי להשיב. הרחבתי את הפער בין שתי רגליי והרמתי את אגני לכיוון אצבעותיו. הוא חייך אליי באושר ונשק לי.
כשאצבעותיו הגיעו אל בין רגליי סוף סוף, הודיתי לאל שהוא הבין את הרמז. וכמו שכבר אמרתי בעבר, אף אחד לא נגע בי כמוהו. ולמרות שכשעושים לי ביד בדר"כ אני נורא מתחרמנת מזה, היה משהו במה שהוא עשה ואיך שהוא ידע לעשות אותו שחרמן אותי יותר. הוא נגע בדיוק בנקודות הנכונות, משתהה עליהן זמן קצר ומביט בי עוצמת את עיניי ונושכת את השפה התחתונה.
אורי ליטף בעדינות את הדגדגן, משתמש בשתי אצבעותיו. בשנייה הראשונה כשנגע בי, נפלטה אנחת עונג מבין שפתיי. אגני התרומם שוב, מבקש עוד. הוא המשיך כך כמה שניות, משחק עם הקצב והתנועה של אצבעותיו. לבסוף הסיט את החוטיני הלבן והכניס לתוכי, בעדינות מטריפה, אצבע אחת. נאנחתי שוב, נועצת את ציפורניי בזרועותיו. בתנועות ארוכות הוא הוציא את האצבע וחזר לדגדגן שוב. כשאורי ניסה להכנס לתוכי בפעם השנייה, הוא השתמש בשתי אצבעותיו, אך הניסיון שלו נכשל.
"
פאק, את צרה," הוא אמר, "ולא רק באופן הבתולי!"
חייכתי את החיוך הנבוך שלי ונישקתי אותו. לאחר מכן אורי התמקד כמה שיותר בנגיעות עדינות ומשגעות בדגדגן שלי, מפיק ממני אנחות עמוקות של עונג. במהרה כבר הייתי קרובה לשיא שלי, מתנשמת ומתנשפת בכל פעם שהוא מגביר את הקצב.
"תמשיך... מממ... כן, בדיוק ככה..." הסברתי לו והכתבתי את הקצב. עברו שניות ספורות עד שגמרתי באפיסת כוחות, מנסה לסדר את הנשימה. אורי לא הפסיק להסתכל עליי, נהנה לחוש את הרטיבות בין רגליי ולצפות בי גומרת תחת אצבעותיו.
"זה היה... פשוט... נפלא", הודיתי לו, "אבל עכשיו, עכשיו תורך לגמור..."
ההמשך בהמשך. :-)