חייך, והעולם יחייך איתך

אנשים חיים כאילו לעולם לא ימותו, ומתים כאילו לעולם לא חיו.

כינוי:

בן: 36

ICQ: 177962402

תמונה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

ספרים! ספרים! ספרים!

4/2008

חשיבותה של רצינות

מאז ומתמיד היה חושב לי שיקחו אותי ברצינות.

התלבשתי כמבוגר, דיברתי בסמכות, למדתי מכל הבא ליד, העשרתי את אוצר המילים שלי, כתבתי, השתחצנתי. והכל מהפחד - של לא להלקח ברצינות.

אבל למה?

רציתי להיות בחברת מבוגרים כשווה בין שווים, שיקבלו את רעיונותי ומחשבותי ברצינות הראויה להם, רציתי להיות מכובד...

אבל כל צורת ההתנהלת הזאת מושתתת (כן, אין פה ת' אחת יותר מדי ) על חוסר כבוד לגדולים ממני, למנוסים ממני. למרות שלהגנתי אומר שכן חלקתי כבוד מול אנשים כאלה. אבל עדיין עצם הדרישה להיות שווה מהווה חוצפה, למרות שאני לא בטוח שאני חוזר בי ממנה.

אני כן חוזר בי מעודף הרצינות, מעודף התכליתיות, מעודף היעילות וה'לדעת הכל'. אני צריך להפסיק את זה במידה לא בטלה.

מעניין, מאיפה להתחיל ואיך..

נכתב על ידי , 24/4/2008 00:51
5 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

6,660

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למר גזר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מר גזר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה