סימיד לא פיצי עצבני. סתם אמרתי את זה- שתדעו. הוא אפילו פיצי דיי רגוע. עם עיניים גדולות שזזות לאט.
אבל, הלכתי לעשות וויפאסנה במקום משונה במדבר.
אמרו לסימיד לארוז תיק- אז הוא ארז. ולשים בו מגבת- אז הוא שם. וגם כזה מכנס גדול גדול, אז הוא קנה לעצמו ושם גם אותו.
בהתחלה הוא לקח אוטובוס, והוא הזמין את פוש ללוות אותו- אבל הוא לא היה בטוח. ואולי בגלל שהוא לא היה בטוח.
ובדרך האוטובום עצר בכל מיני מקומות, וסימיד ידע ששם לא יתנו לו אוכל שסימיד זקוק לו. אז הוא כל המון גלידות ושוקולד במקומות.
כשסימיד כבר הגיע הוא השתדל להראות קול. אבל היה לו חם מאוד. והוא הגיע כבר אחרון אז הוא פיספס את הארוחה. סימיד הלך לישון בבטן ריקה.... אוווו.... סימיד המסכן. והיה לו רק מים מגעילים שסימיד לא אוהב.... וסימיד הרגיש כאילו הוא סובל.
בבוקר העירו את סימיד- והוא רצה ללכת. אבל הוא נשאר, ושתק, ונשם, וחשב.....
אבל בצהרים זה כבר הספיק לו. והוא הודיע להם שהוא הולך.
ואז לקחו אותי למורה עם החלוק הלבן והוא אמר לי שאני יכול להישאר אז כבר כדאי לי. ואני הסברתי לו שאני קטן עדיין, ואני לא מוכן. אז הוא אמר לי שיש היום שיחה בערב וכדאי לי להישאר ולהקשיב, ובכל מקרה אני צריך ללכת עכשיו לארוחת צהרים שלי.
הוא צודק, אז הלכתי לי מהר. היה שם אורז מלא, ומלא סלט, וטחינה. איכס.
אבל הם שמו גם עוגה טעימה. אז סימיד אכל לו כמה חתיכות עוגה, וכבר הרגיש הרבה יותר טוב. אז הוא החליט להישאר. וכל השיחה בערב הוא רק חשב מה יהיה הקינוח מחר... אווווו..... אבל לא היה, והיה חם.
סימיד גם ביקש תנאים מיוחדים. ואז בערב השני סימיד קיבל לעצמו קנקן תה פרטי, שהוא תמיד יוכל לשתות, כשהוא ירצה, ואפילו היה כתוב על הקנקן שלו, במדבקה לבנה עם טוש כחול- "סימיד". ובלילה סימיד הלך ושתה לו, והיה שמח.
וככה עברו לו כל הימים.
היה לו חם- אז הוא הלך למקלחת, ופתח את המים הקרים, ועמד שם כמה דקות. וכשהוא היה רעב הוא שתה לו את התה.
והוא מצא לו שיטה. בשביל שלא יהיה לו משעם כל השעות- סיפרתי לעצמי בדיחות, וישבתי שם וצחקתי. ודמיינתי לי סרטים. ושיחקתי עם זבובים, ופרחים. והיה אסור לסימיד לכתוב, אבל הוא גנב עיפרון..... אווווו.....
בלוגי, אני חייב לרוץ, כי אני בחנות ונגמר לסימיד הזמן.
ערב טוב בלוגי,
אני הולך לראות את המשחק של המונדיאל.
אוהב, סימיד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
