סימיד כבר כאן, והוא מבטיח לא ללכת יותר לכל כך הרבה זמן! אתה מבין בלוג, הייתי מאוד עסוק וכבר כמעט לא כתבתי לך כלום ואחר כך כבר לא הייתי בסירה ולא יכולתי לדבר איתך ואחר כך כבר אני פה עכשיו וזהו. אני מצטער בלוג, סימיד מצטער!
סימיד היה בהרבה מקומות, והוא ראה המון דברים....
בהתחלה ראיתי ציפור מתחילה למות והייתי עצוב מאוד, וגם היא הייתה עצובה כי מכונית כחולה דרסה אותה, ולא היה אפשר לעזור לה... סימיד יודע כי הוא פעם ראה, הוא ופוש, ציפור שעמדה למות, ולקחנו אותה לבית ושמנו אותה בקופסא, אבל היא בכל זאת מתה. בכל מקרה, ישבתי לידה שלא תיהיה עצובה כשהיא מתה, אבל לא יכולתי לחייך כי הייתי עצוב... הכנפיים שלה היו פתוחות והבטן שלה הייתה מונחת על הכביש, וכל הזמן עלתה וירדה.... אווו.... ציפור...... סימיד עצוב.... ואז אחרי כבר הרבה זמן סימיד הלך והציפור נשארה שם.... ועכשיו היא כבר לא שם...
אווווו, אוווווו......
ואחר כך כשהייתי בזיכרון יעקוב ראיתי איש שהיה חצי פרפר, ומהבטן הוא כבר היה זחל לגמריי, והוא עבר בחלון של סימיד....
וגם הבאתי לצפרדע כיסא מתקפל שמצוייר עליו תמונה של צפרדע, שיהיה לה נוח מאוד.... וגם כי השארתי אותה בסירה כשהייתי בזיכרון יעקוב עם פוש, והיא הייתה לבד....
וגם בנצי והחברה שלו באו לבקר אותי בסירה והיה לנו כיף ומצחיק...
וגם הייתי בקרב היאבקות, ופחדתי קצת.... אבל היה לי כיף!
וגם ציירתי כמה ציורים של גלורי, ואחד הוא שם למטה, אבל זה בשביל גלורי הלבנה.
וגם נסעתי במונית לנתניה, אבל לא היה לי כיף, וכמה ילדים הציקו לי, אבל סימיד מעדיף לא לדבר על זה...
וגם הייתי בבריכה...
ואני כבר לא זוכר יותר כל כך...
צהרים בלוג,
סימיד מצייר עכשיו:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
