Life's a journey, not a destination
"ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"
|
| 2/2009
פוסט-בחירות
רציתי לכתוב את הפוסט הזה לפני הבחירות אבל אולי עכשיו זה אפילו יותר הולם משום שמניעי לא ייחשדו כתעמולה
כשבוע לפני הבחירות ישבנו זוהר ואני במטבח ורצינו לראות מה חדש בפוליטיקה הישראלית. הכתבה על הקמפיין של ביבי לוותה בתמונה שנלקחה במהלך אחת העצרות של הבחירות. בתמונה ביבי נואם על רקע פוסטר ענק של - ביבי. האם אני היחידה שזה ממש אבל ממש מטריד אותה? היחידה שזה עושה לה קונוטציות ל"אח הגדול" וקמפיינים אחרים שבהם עמד מנהיג דגול ונאם להמונים על רקע תמונות ענק של עצמו? לא מדובר בסטיקר הסטנדרטי של דגל ישראל + הליכוד + תמונה של ביבי. אלא פרצוף של ביבי במגה גודל מתנוסס לו מאחוריו.
בהמשך, הלכנו לאתר של הליכוד שהוביל אותנו בקישור ישיר לאתר netanyahu.org.il. לא רק שהאתר של מפלגת הליכוד הוא האתר של המנהיג נתניהו, אלא שגם העמוד הראשי של האתר מארח סדרה של קליפים מיו-טיוב שבהם? ניחשתם נכון - רק ביבי. 5 דקות (מה שמקדיש גולש ממוצע) של חיפוש עיקש באתר של נתניהו אחר רשימת הליכוד לכנסת העלה חרס בידנו ונותרנו ללא ידע מי הם האנשים אשר יאיישו את המנדטים של הליכוד בכנסת ויהיו שותפים בקבלת ההחלטות הנוגעות למדינה. ושוב, קונוטציות מתבקשות של סיטואציות אחרות שבהן המפלגה זוהתה עם דמות המנהיג וההפך.
לשם השוואה: האתר של "קדימה" נפתח מאותר בפס למעלה שעליו לא רק תמונות של ליבני, אלא גם של כמה מחברי המפלגה האחרים ויש קישור ברור ובולט ל"נבחרת" אשר לוקח אותך לעמוד נפרד ועושה לך היכרות עם חברי קדימה. כך גם האתר של מפלגת העבודה, שבו דמות אלרקטרונית של אהוד ברק מזמינה אותך "להכיר את הנבחרת". גם לאתר של "ישראל ביתנו" יש קישור ברור לרשימת המפלגה לכנסת.
הבחירות בישראל מבססות על מפלגות: הכוונה שעל פי העיקרון אנחנו אמורים לבחור ברשימה לכנסת, ולתת את אמון הבוחרים שלנו לא רק בראש המפלגה אלא בכל האנשים שהולכים לאייש את כסאות בית המחוקקים מטעם מפלגה זו. לא מספיק שהאישים אשר הולכים לשבת בפרלמנט מטעם מפלגה מסויימת נקבעים על ידי מספר קטן (יחסית לשאר האוכלוסייה) של חברי אותה מפלגה בתהליך שעיקרו עסקנות פוליטית, "קח-תן" ולוביזם. ההתמקדות של מרבית הקמפיינים על מנהיג/ה חזק/ה שיביא לנו שלום, ביטחון, יהיה טוב ליהודים וינצח את האבטלה מעוות לגמרי את הרושם שאנחנו מצביעים לא לאדם אחד אלא לשורה של אנשים אשר לפי החוק אמורים לנהל את המדינה. כאמור, הקמפיין של נתניהו קובע את הטון ומוביל את המגמה, ובמקרה שלו, בונה פולחן אישיות של ממש - דבר שנראה לי לא בריא ולא דמוקרטי ומבחינתי אף מטיל צל כבד על אופי העתידי של הממשלה שמנהיג כזה יקים.
אני מאוד אשמח אם התגובות לפוסט (אם יהיו) לא יהפכו להאשמות בין ימין לשמאל אלא לדיון ענייני בתוכן הדברים. תודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
